|
שבוע
|
תאריכים
|
תפילה יום 1
|
תפילה יום 2
|
|
1
|
כ"ד
/ כ"ה באלול
|
מוריד הטל
ותן ברכה / ברכנו
|
|
|
2
|
ב'
/ ג' בתשרי
|
ראש השנה
|
מוריד הטל
ותן ברכה / ברכנו
עשרת ימי תשובה
|
|
3
|
ט'
/ י' בתשרי
|
מוריד הטל
ותן ברכה / ברכנו
עשרת ימי תשובה
|
יום כיפור
|
|
4
|
ט"ז
/ י"ז בתשרי
|
מוריד הטל
ותן ברכה / ברכנו
יעלה ויבוא (חול
המועד)
|
|
|
5
|
כ"ג
/ כ"ד בתשרי
|
משיב הרוח
ותן ברכה / ברכנו
|
|
|
6
|
ל'
בתשרי / א' בחשון
|
משיב הרוח
ותן ברכה / ברכנו
יעלה ויבוא
(ר"ח)
|
|
|
7
|
ז'
/ ח' במרחשון
|
משיב הרוח
טל ומטר / ברך עלינו
|
|
קשר בין אברהם אבינו להמן הרשע ביחוס המשפחתי
איזה קשר יש בין אברהם אבינו ע"ה לבין המן הרשע לגבי "יחוס משפחתי" (להבדיל בין טהור לטמא)?
תשובה:
לשניהם הייתה אמא בשם אמתלאי. "ואמר רב חנן בר רבא אמר רב, אמיה דאברהם אמתלאי בת כרנבו, אמיה דהמן אמתלאי בת עורבתי. וסימנך, טמא טמא, טהור טהור" (בבא בתרא צ"א.). מסביר רש"י שאם אתה רוצה סימן שלא להתבלבל בין שם אמו של אברהם לשם אמו של המן, שים לב שהמלה כרים פירושה כבשים (כמו שכתוב בשירת האזינו "עם חלב כרים ואילים (דברים ל"ב י"ד), והכבשים הם בעל חיים כשר. ואילו עורב הוא עוף טמא. (המשפט שכתוב בסוף החידה בסוגרים, מרמז לסימן של הגמרא).
אגב, בהמשך הגמרא מופיעים שמות של אמהות נוספות: "אמיה דדוד נצבת בת עדאל, אמיה דשמשון צללפונית, ואחתיה נשיין (לאחותו של שמשון קראו 'נשיין'). שמה של אמו של שמשון מופיע גם בתנ"ך בצורה מעט שונה "ושם אחותם הצללפוני" (דברי הימים א' ד' ג').
לדעת החיד"א יש סגולה בהזכרת שמה של אמו של אברהם אבינו "סגולה להולך לפני מלך או שר ומושל. יאמר שבעה עשר פעמים אַמַתְלָאִי בַּת כַּרְנְבוֹ, קודם שיעמוד לפניו" (עבודת הקודש, כף אחת - ט').
חידה לפרשת נח - בעד=נגד
בעד=נגד (לפי רש"י) (תודה ליחיאל ברונר על החידה)
תשובה:
על הפסוק בפרשה "ויסגר ה' בעדו" (בראשית ז' ט"ז) כותב רש"י: "הגין עליו שלא שברוהו. הקיף התיבה דובים ואריות והיו הורגים בהם. ופשוטו של מקרא: סגר כנגדו מן המים. וכן כל 'בעד' שבמקרא לשון 'כנגד' הוא".
דבר דומה אומר רש"י על הפסוק "כי עָצֹר עָצַר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך" (בראשית כ' י"ח). מסביר רשי "כנגד כל פתח".
פז"ר קש"ב
מהו הסימן פז"ר קש"ב?
תשובה:
ר"ת של הדברים בהם חג שמיני עצרת נחשב כחג נפרד מחג הסוכות. המקור הוא בגמרא (סוכה מ"ח. ועוד)
פ' - פיס בבית המקדש היה נהוג להטיל פיס (גורל) בין 24 משמרות הכהונה על קרבנות הרגלים. בחג הסוכות לא הטילו גורל, אלא חילקו את קורבנות החג בין כל המשמרות לפי סדר מסוים. בשמיני עצרת הטילו גורל כמו ביתר הרגלים.
ז' - זמן אומרים ברכת שהחיינו כי זה חג עצמאי.
ר' - רגל יש מספר פירושים. רש"י מסביר שלא יושבים בסוכה (סוכה מ"ח.). פירוש נוסף מובא ברש"י שאין שם חג הסוכות עליו (ר"ה ד:). (תוספות במקום מסביר שכוונת רש"י לומר שבתפילת "יעלה ויבא" מזכירים שמיני עצרת ולא סוכות). הר"ח והרי"ף מסבירים ששמיני עצרת דוחה את האבלות של השלושים.
ק' - קרבן בחג הסוכות מקריבים פרים בסדר פוחת והולך, 14 כבשים ושני אלים. בשמיני עצרת פר אחד, איל אחד ושבעה כבשים.
ש' - שיר השיר שהלויים אומרים על הדוכן שונה מהשיר של חג הסוכות. בחג הסוכות אמרו מזמורים שקשורים למתנות עניים לפי הסימן הומבה"י (סוכה נ"ה.). בשמיני עצרת אומרים "למנצח על השמינית" (לפי מסכת סופרים).
ב' - ברכה רש"י מסביר שהיו מברכים את המלך זכר לחנוכת הבית בימי שלמה המלך, שנאמר "ביום השמיני שִלַּח את העם ויברכו את המלך (מלכים א' ח' ס"ו) (ר"ה ד:). ר"ת מסביר רש"י שמזכירים שמיני עצרת ביעלה ויבא ובקידוש.
בניגוד לפז"ר קש"ב שבהם שמיני עצרת נחשב לרגל נפרד, לגבי תשלומין חג שמיני עצרת נחשב כחלק מחג הסוכות. כלומר, מי שלא הביא את קורבנות הרגל של חג הסוכות, יכול להביא את הקורבנות גם בחג שמיני עצרת.
גנב"ך רקב"ש
מהו הסימן 'גנב"ך רקב"ש'?
תשובה:
ר"ת של שתי קבוצות של סוכות שכשרות למרות שהיה אפשר לחשוב שאולי יהיו פסולות. המקור הוא בגמרא (סוכה ח:)
בקבוצה הראשונה יש סוגים שונים של אוכלוסיות שעבורם נבנתה הסוכה:
ג' - גוים
נ' - נשים
ב' - בהמה
כ' - כותים
בקבוצה השנייה יש סוגים שונים של בעלי מלאכה שבונים לעצמם סוכה לשימושם. (בסוגריים הסברו של רש"י)
ר' - רועים (רועי צאן שבונים לעצמם סוכה בשדה להגן מפני השרב בזמן שמירת הצאן)
ק' - קייצים (שומרי קציעות השטוחין בשדה לייבש. קציעות - פירות שרוצים לייבש)
ב' - בורגנין (שומרי העיר)
ש' - שומרי פירות
הערות:
1 - בהמשך הגמרא מסבירה שלכל קבוצה יש יתרון וחסרון לעומת הקבוצה השנייה.
לקבוצת גנב"ך יש יתרון שמדובר בסוכות קבועות, לעומת רקב"ש שנודדים ממקום למקום בהתאם לצרכים שלהם וסותרים את הסוכה.
מצד שני, לקבוצת רקב"ש יש יתרון שמדובר באנשים בני חיוב (רש"י במקום מסביר שמדובר בישראלים שחייבים בסוכה).
2 - לגבי כותים, יש מחלוקת אם הם גירי אמת ונחשבים כיהודים או שהם התגיירו רק מפחד האריות שאכלו בהם, אבל המשיכו לעבוד את אלוהיהם ואינם נחשבים יהודים. ברור שהתנא כאן סובר שהם אינם יהודים כי הוא כולל אותם בקבוצה של קבוצות שאינם בני חיוב. וכך אכן מעיר תוספות במקום (ד"ה סוכת כותים).
3 - תנאי בסיסי שמודגש בגמרא כדי להכשיר את שתי הקבוצות הוא שהסוכה תהיה מסוככת כהלכתה, כלומר שהיא נעשתה לצל. מסביר רש"י במקום שהסוכה מסוככת יפה כדי שיהיה ניכר שהיא נעשתה לצל ולא לצניעות בלבד. ומוסיף רש"י שאמנם אין צורך שהסוכה תיבנה לשם מצוות החג, אבל צריך שהסוכה תיבנה לצל, כי זוהי מהותה של סוכה שהסכך מגן מפני השמש.הזי"ו ל"ך
מהו הסימן 'הזי"ו ל"ך'?
תשובה:
זהו הסימן של חלוקת העולים לתורה בקריאת פרשת האזינו.
הרחבה:
המקור לסימן זה הוא בגמרא (ראש השנה לא:). אמנם הגמרא מדברת על שירת הלויים בזמן הקרבת מוסף בשבת, אבל בהמשך הגמרא נאמר "כדרך שחלוקין כאן, כך חלוקין בבית הכנסת". כלומר גם חלוקת הפסוקים בקריאה של פרשת האזינו צריכה להיות לפי ראשי תיבות הזי"ו ל"ך. (חלוקה זו מתייחסת כמובן רק לששת העולים הראשונים. העולה השביעי קורא את המשך הפרשה לאחר סיום השירה החל מהפסוק "ויבא משה").
לגבי זיהוי הפסוקים לפי הר"ת רבו השיטות. להלן השיטות השונות לגבי כל אחת מהאותיות:
ה' – האזינו השמים (א')
ז' – זכור ימות עולם (ז')
י' – ימצאהו בארץ מדבר (י') / י-ה-ו-ה בדד ינחנו (י"ב) / ירכיבהו על במתי ארץ (י"ג)
ו' – וישמן ישרון ויבעט (ט"ו) / וירא י-ה-ו-ה וינאץ (י"ט) / ויאמר אסתירה פני מהם (כ')
ל' – לולי כעס אויב אגור (כ"ז) / לו חכמי ישכילו זאת (כ"ט)
כ' – כי מגפן סדום גפנם (ל"ב) / כי ידין ה' עמו (ל"ו) / כי אשא אל שמים ידי (מ')
להלן השיטות השונות לגבי צירוף האותיות:
| מספר | שיטה | ה | ז | י | ו | ל | ך |
| 1 | מסכת סופרים (י"ב ח') | האזינו | זכור | ירכיבהו | וישמן | לו חכמו | כי ידין |
| 2 | רב פלטוי גאון רמב"ם (תפילה י"ג ה') | האזינו | זכור | ירכיבהו | וירא ה' | לו חכמו | כי אשא |
| 3 | רב האי גאון | האזינו | זכור | ימצאהו | וישמן | לולי | כי אשא |
| 4 | רבינו חננאל | האזינו | זכור | ירכיבהו | וירא ה' | לו חכמו | כי ידין |
| 5 | רבינו חננאל ע"פ ר' חיים פלטיאל | האזינו | זכור | ירכיבהו | ויאמר | לו חכמו | כי מגפן |
| 6 | רש"י (וורמיזא-ברלין) | האזינו | זכור | ירכיבהו | וירא ה' | לולי | כי ידין |
| 7 | פרובנס | האזינו | זכור | ימצאהו | וישמן | לו חכמו | כי ידין |
| 8 | כ"י לונדון | האזינו | זכור | י-ה-ו-ה בדד | וירא ה' | לולי | כי ידין |
| 9 | שבלי הלקט | האזינו | זכור | ירכיבהו | וירא ה' | לולי | כי אשא |
הרחבה:
1 - המנהג המקובל כיום הוא כמנהג הרמב"ם (שיטה מס' 2).
2 - לגבי השיטה של מסכת סופרים, יש מי שכתב שזו הייתה החלוקה רק במקדש, אבל בקריאת התורה חלקו בצורה שונה, כי בין 'ירכיבהו' לבין 'וישמן' יש רק שני פסוקים, וכידוע כל עולה לתורה חייב לקרוא לפחות שלושה פסוקים (שו"ת דבר אברהם ח"א ל"ו).
3 - יש מי שכתב שאין מחלוקת בין הראשונים, כי אין קפידא באיזה פסוק יתחיל כל אחד מהעולים, ובלבד שראשי התיבות יתחילו באותיות הזי"ו ל"ך (שו"ת דבר אברהם ח"א ל"ו).
4 - יש שכתבו שהסימן הזי"ו ל"ך רומז לתוכנה של השירה שיש בה הבטחה לגאולה השלימה שאז יחזרו הזיו והזהר והכבוד והתפארת לעם ישראל כבראשונה (רבינו בחיי סוף פרשת האזינו).
5 - המידע שכתבתי נלקח מהאנציקלופדיה התלמודית, ממאמר של רחמים שר שלום ומטבלה שקיבלתי מגלעד הרשושנים.
פרשות בעלות שרש זהה / מנוגד / פרשה בנביאים / פרשות בי"ד החזקה
א' - פרשות בעלות שרש זהה (8 זוגות ושתי שלישיות)
ב' - פרשות בעלות שרש מנוגד (2 כנגד 1; 2 כנגד 2; 1 כנגד 1; 1 כנגד 1 מצד אחד, ומול 2 מצד שני)
ג' - פרשה בנביאים
ד' - פרשות בי"ד החזקה לרמב"ם (2 בעלי שם זהה ואחד בעל שרש זהה)
תשובה:
א' - לך-לך / וילך
וירא / וארא / ראה
חיי-שרה / ויחי
ויצא / כי-תצא
וישלח / בשלח / שלח
בא / כי-תבא
משפטים / שפטים
תצוה / צו
כי-תשא / נשא
בחקתי / חקת
ב' - חיי-שרה / ויחי – אחרי מות
ויצא / כי-תצא – בא / כי-תבא
בראשית – מקץ
וישב <– נצבים –> לך-לך / וילך
ג' - שפטים
ד' - משפטים; שופטים; קדשים / קדושה
הערה: פרשת שפטים "מככבת" בשלושה חלקים של החידה
