פרשה ללא הקדמות

בד"כ קוראים כל פרשה תחילה במנחה של שבת, אח"כ בשני ובחמישי, ורק אח"כ קוראים אותה בשבת. יש פרשה שלפעמים לא קוראים אותה לא במנחה של שבת ולא  בשני בחמישי. (תודה לרב יעקב ליבי על החידה).

הבהרה לחידה:

לא מדובר על שבת שבה קוראים שתי פרשות מחוברות ובשני וחמישי קוראים את תחילת הפרשה הראשונה בלבד, כי במקרה זה יש קריאה אחת שקוראים את תחילתה. מדובר על שבת שלא קוראים לפניה בכלל את הקריאה של השבת.

תשובה:

את פרשת בראשית מתחילים לקרוא רק לאחר שמחת תורה. אם שמחת תורה חלה ביום חמישי (או ביום שישי בחו"ל), לא קוראים אותה כלל לפני שבת.

הערה:

לכאורה אפשר לומר שזה לא לגמרי מדויק, כי בשמחת תורה, החתן תורה קורא את תחילת פרשת בראשית. אבל אני מתייחס רק לקריאה בשבת במנחה ובקריאת שני וחמישי שבהם קוראים רק את הפרשה הבאה. ובכלל, קריאת חתן בראשית היא רק מצד המנהג ולא מחוייבת כלל מעיקר הדין.

הפרשה שלא נשמעה

אדם הולך באופן קבוע לבית הכנסת בכל שבת, ובכ"ז הוא בדרך כלל מפספס שמיעה של אחת הפרשות בתורה. כיצד? (תודה לאריק הרץ על החידה).

הבהרות לחידה:

1 - לא מדובר על פרשת וילך שלפעמים נקראת לפני ר"ה ולפעמים אחרי ר"ה ולכן יתכן שבשנה קלנדרית מסוימת לא יקראו אותה בכלל ובשנה אחרת יקראו אותה פעמיים. (חידה זו כבר נשאלה בעבר תחת הכותרת הפרשה הנעלמת.)

2 - לא מדובר על אדם שעובר מבי"כ לבי"כ אחר עם מנהגי קריאה שונים. גם לא מדובר על אדם שעבר מחו"ל לא"י או להפך. האדם הולך לאותו בי"כ בכל שבת, ובכ"ז מפסיד כמעט תמיד שמיעה של אחת הפרשות.

תשובה:

פרשת וזאת הברכה היא הפרשה היחידה שלא נקראת בשבת אלא בחג שמחת תורה. לפי הגדרת החידה "מיודעינו" הולך לבית הכנסת בכל שבת, ולכן בד"כ הוא לא יזכה לשמוע את קריאת פרשת וזאת הברכה, חוץ משנים שבהם שמחת תורה חל בשבת.

האם יש פטור מעונש בגלל "התיישנות"?

בד"כ אין בהלכה פטור מעונש בגלל "התיישנות". אדם שעבר עבירה יעמוד לדין גם אם חלפו שנים רבות מביצוע מעשה העבירה, ואם ימצא חייב הוא ייענש. אולם יש יוצא דופן אחד שבו לא יעמידו את עובר העבירה לדין לאחר פרק זמן מסוים. במה מדובר?

תשובה:

בן סורר ומורה

הסבר:

הגמרא אומרת שכל דינו של בן סורר ומורה מוגבל לתקופה מאד קצרה. מצד אחד אין אפשרות להעניש שום אדם לפני שהוא מביא שתי שערות (זהו השלב שהופך אותו למבוגר שחייב במצוות ובר-עונשין). מצד שני, דינו של בן סורר ומורה מוגבל עד שיקיף זקן התחתון (שלב בבשלות הגופנית שלו) או שלושה חודשים מבגרותו (המוקדם שבין השניים): "הקיף זקן אע"ג דלא מלו ג' חדשים מלו ג' חדשים אע"ג דלא הקיף" (סנהדרין סט.).

ומה קורה אם עשה את כל מעשיו לפני שהסתיימה התקופה ולא הוצא עדיין להורג? ובכן זה תלוי. אם עדיין לא נגמר דינו ובינתיים הסתיימה התקופה, הוא פטור מעונש ולא מעמידים אותו כלל לדין. לעומת זאת, אם כבר נגמר דינו לפני שהסתיימה התקופה, ניתן להוציא אותו להורג גם אם חלפו שנים רבות. "ברח עד שלא נגמר דינו ואחר כך הקיף זקן התחתון פטור ואם משנגמר דינו ברח ואחר כך הקיף זקן התחתון חייב." (סנהדרין עא:), וכן פסק הרמב"ם (הלכות ממרים פ"ז ה"ט), ומוסיף הסבר מדוע אם נגמר דינו הוא נהרג: "שכל מי שנגמר דינו הרי הוא כהרוג, אין לו דם".