כידוע הטקסט של הגמרא לא מנוקד. היכן יש מקום בגמרא שבו מופיע ניקוד בגמרות המודפסות?
תשובה:
1 - במסכת זבחים דף סד עמ' ב, יש דיון לגבי הזאת הדם של חטאת העוף. את דם העוף מזים תחילה על המזבח מרחוק ואח"כ מצמידים את צוואר העוף לדופן המזבח ועושים מיצוי של שארית הדם. המשנה קובעת שאת הזאת הדם עושים בחלקו התחתון של המזבח. הגמרא מסבירה שלומדים את זה מהפסוק " וְהִזָּה מִדַּם הַחַטָּאת, עַל-קִיר הַמִּזְבֵּחַ, וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם, יִמָּצֵה אֶל-יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ " (ויקרא ה ט). מפסוק זה לומדים חז"ל שאת הדם מזים במקום שהדם מתמצה (נוזל מעצמו) ליסוד של המזבח, כלומר בחלק התחתון. שואלת הגמרא אולי נאמר שאת ההזאה עושים למעלה, והפסוק מלמד רק שאת המיצוי של שארית הדם עושים בחלק התחתון. עונה הגמרא: " מי כתיב יַמְצֶה? יִמָּצֵה כתיב דממילא משמע ". כלומר, אם הפסוק רק בא לומר שהמיצוי צריך להיות בחלק התחתון היה צריך להיות כתוב 'יַמְצֶה' (כלומר הכהן יעשה את המיצוי מעל היסוד). מכיוון שכתוב 'יִמָּצֵה', שפירושו יתמצה מעצמו, זה מלמד שגם ההזאה צריכה להיות בחלק התחתון, כדי שהדם יתמצה לאחר ההזאה לכיוון היסוד. מכיוון שבשתי המילים יַמְצֶה יִמָּצֵה הכתיב זהה, וההבדל הוא רק בניקוד, החליטו המדפיסים להוסיף ניקוד.
הערה:
בהגהות של שיטה מקובצת אות יב מופיעה ניקוד שונה: " מי כתיב יְמַצֵה " (במקום 'יַמְצֶה'), אבל הכוונה היא אותו דבר: הכהן יעשה מיצוי.
2 – במסכת ברכות דף י ע"א, מופיע הסיפור המפורסם על ר' מאיר ואשתו ברוריה. לר' מאיר היו שכנים שהציקו לו והוא התפלל שהם ימותו. אמרה לו ברוריה אשתו, מדוע אתה מתפלל שהם ימותו? האם אתה מסתמך על הפסוק " יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן-הָאָרֶץ " (תהילים קד לה)? " מי כתיב חוטאים? חטאים כתיב (האם כתוב חוטאים? הרי כתוב חטאים)". ולכן אומרת ברוריה, אתה צריך להתפלל עליהם שהם יחזרו בתשובה. ר' מאיר התפלל שהם יחזרו בתשובה ואכן הם חזרו בתשובה. לכאורה דברי ברוריה קשים. הרי המילה 'חַטָּאִים' פירושה הוא 'חוטאים'. לכן מסביר רש"י: " קרי ביה חֲטאים ". כלומר, לפי רש"י אמנם הניקוד בפסוק הוא חַטָּאִים (עם פתח ודגש באות טי"ת), אבל לצורך הדרשה קוראים חֲטָאִים (עם חטף פתח וללא דגש) ואז הפירוש הוא שיפסקו החטאים, כי האנשים יחזרו בתשובה. כדי שנבין את דברי רש"י, רשמו המדפיסים את הסימן של החטף פתח. (תודה ליהונתן נוימן על התשובה הזו)