מתי אומרים את התפילה של השביעי?

רק אם השביעי חל בשביעי, יאמרו את קטעי התפילה של השביעי (שהוא ד פעמים ז).

תודה לעזריאל ברגר על החידה.

רמז:

ד פעמים ז = כח, דהיינו כ"ח בחודש.

תשובה:

הסליחות של האשכנזים ליום השביעי

הסבר:

האשכנזים מתחילים לומר סליחות במוצ"ש הסמוך לר"ה. אם ר"ה חל ביום ב' או יום ג' מקדימים לשבוע הקודם. הסליחות ליום השביעי (לא כולל ער"ה) נאמרות רק כאשר ר"ה חל ביום ג'. מצב זה יקרה כאשר שביעי של פסח חל בשבת. התאריך של הסליחות ליום השביעי הוא בכ"ח (7*4) באלול.

הערה:

כידוע ישנו סימן לימי השבוע של החגים לפי ימי חג הפסח. הסימן הוא א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"צ ו"פ ז"ע. הסימן ג"ר קובע שר"ה (בשנה הבאה) יחול באותו יום בשבוע שבו חל ג' פסח. כלומר, אם ר"ה חל ביום ג', גם ג' פסח חל ביום ג', וממילא שביעי של פסח יחול בשבת.

זכר לזכר

אנחנו מקיימים מצווה, כזכר למצווה, שהיא בעצמה זכר למעשה שהיה בעבר.

תודה לרב אבי כהנא על החידה.

רמז:

1 - אנחנו מקיימים בימינו מצווה שהיא זכר למצווה שנהגה בבית המקדש.

2 - התלמוד הירושלמי מסביר שהמצווה המקורית שנהגה בבית המקדש, היא זכר לאירוע מההיסטוריה של עם ישראל.

תשובה:

בחג הסוכות אנחנו מקיפים את בימת ביהכ"נ. בששת הימים הראשונים הקפה אחת ובהו"ר 7 הקפות.

ההקפות הן זכר להקפות שהקיפו את המזבח בימים אלו כמספר הזה.

ההקפות סביב המזבח הן זכר להקפות סביב יריחו שנערכו לפני נפילת חומותיה ושקיעתן ארצה.

מקורות:

רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ז הלכה כג

בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיוּ מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ בְּלוּלְבֵיהֶן בִּידֵיהֶן פַּעַם אַחַת וְאוֹמְרִין "אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא", אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא". וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים. וּכְבָר נָהֲגוּ יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת לְהַנִּיחַ תֵּבָה בְּאֶמְצַע בֵּית הַכְּנֶסֶת וּמַקִּיפִין אוֹתָהּ בְּכָל יוֹם כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ.

 

ירושלמי סוכה פרק ד, הלכה ג (דף י"ט עמוד א)

אותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים. אמר רבי אחא זכר ליריחו.

זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו

חידה שקיבלתי מיהודה גנוט. לחידה יש שתי גרסאות:

 

גירסה א

למר 'זבדו', ארבעה בנים. האחד 'זטו' השני 'בו' השלישי 'דד' והרביעי 'וביו'.

הם לא סינים הם לא צינים רק חבורה שמחה כזאת, אבל לצערם הם לא יכולים להתכנס יחד.

אפילו הראש של אביהם לא נמצא במקום אחד.

באופן קבוע יבוא רק אחד מהם בכל שנה, אנחנו אפילו יודעים מראש מי מהם.

אתם יודעים מה? כשמשיח יבוא לא נדע כמעט עד לרגע האחרון מי מהם יבוא השנה.

וזה יהיה הפתעה.

רק להזכירכם, מר 'זאגה' אויב מר שלו, טוב, נניח למר זאגה הוא עסוק בהכנות לפסח...

 

גירסה ב

מר 'זבדו' ומר 'זאגה' משוחחים שמחים.

זבדו: היי זאגה, הנה באתי, מה קורה?

זאגה: ברוך ה', אין לי זמן לפטפוטים אני עסוק בהכנות לפסח, רק תגיד לי מי מהבנים הבאת איתך השנה?

זבדו: אהה השנה האמת רציתי לבוא עם 'וביו' או 'בו' אך בסוף הם הלכו, 'דד' לא רצה לבוא, כך שבאתי עם 'זטו'...

זאגה: וואו, מה עשית לי?? איזה סיבוך. טוב, לפחות אני אישן טוב אחרי העבודה...

 

תשובה:

זבדו - אלו הם הימים בשבוע שבהם יחול לחול א' באדר/אדר שני.

'זטו' /  'בו' / 'דד' / 'וביו' - סימן להפסקות ברצף של ארבעת הפרשיות: האות הראשונה היא היום בשבוע בו חל ר"ח אדר (זבדו), והאותיות הבאות הם היום או הימים בחודש שבהם תהיה הפסקה.

זטו  - אם ראש חודש אדר חל ביום ז' (שבת), יש ההפסקה בט"ו באדר.

בו    - אם ראש חודש אדר חל ביום ב' בשבוע, יש הפסקה בו' באדר.

דד   - אם ראש חודש אדר חל ביום ד' בשבוע, יש הפסקה בד' באדר.

וביו  - אם ראש חודש אדר חל ביום ו' בשבוע, יש 2 הפסקות ב' באדר + ט"ז (י-ו) באדר.

 

 - הם לא יכולים להתכנס יחד - בכל שנה יהיה סימן אחר.

 - הראש של אביהם לא נמצא במקום אחד - יש 4 אפשרויות לר"ח.

 - אנחנו יודעים מראש מי מהם - מכיוון שהיום יש לוח קבוע, יודעים מראש מהו חל ר"ח ומהו הסימן של ההפסקה.

 - כשמשיח יבוא לא נדע מי מהם יבוא השנה - כאשר יתחדש קידוש החודש לפי המולד, לא נדע מראש מתי יחול ר"ח אדר.

 - 'זאגה' – הימים בשבוע בהם יחול ר"ח ניסן וגם חג הפסח.

 - באתי עם 'זטו'...      איזה סיבוך. טוב, לפחות אני אישן טוב אחרי העבודה...  - כאשר א' באדר חל בשבת, ערב פסח חל בשבת.  מצב זה יוצר הרבה סיבוכים בערב פסח, אבל מצד שני, אפשר לנוח לאחר כל ההכנות לפסח.