יום שישי, 26 בדצמבר 2014

הלל או תחנון

הלל או תחנון

באיזה תאריך בשנה יש שנים שאומרים בו תחנון, ויש שנים שאומרים בו הלל?

תשובה:

1 - ג' בטבת (תודה לגלעד הרשושנים על החידה ותשובה זו)

2 - ג' באייר / ד' באייר / ה' באייר ??? / ו' באייר (תוספת שלי)

הסבר:

1 - כידוע חודש כסלו לפעמים חסר (29 יום - שנה חסרה) ולפעמים מלא (30 יום - שנה כסדרה או שלמה). כאשר החודש חסר, היום האחרון של חנוכה ('זאת חנוכה') חל בתאריך ג' בטבת ואומרים בו הלל (וכמובן לא אומרים בו תחנון). לעומת זאת, כאשר החודש מלא, 'זאת חנוכה' חל בתאריך ב' בטבת, ואז ג' בטבת הוא יום חול רגיל ואומרים בו תחנון.

2 - באופן עקרוני, יום העצמאות חל בתאריך ה' באייר, ולפי תקנת הרבנות הראשית אומרים בו הלל (ולא אומרים תחנון). אלא שבפועל זה קורה רק כאשר ה' באייר חל ביום ד'.

כידוע יש סימן (א"ת ב"ש) לקביעת המועדים לפי ימי חג הפסח. לפי הסימן האחרון (ז"ע) יום העצמאות (כלומר ה' באייר) חל באותו יום בשבוע בו חל שביעי של פסח. מכיוון שפסח לא יכול בימים בד"ו (אלא בימים א-ג-ה-ז), הרי שה' באייר יכול לחול בימים ב-ד-ו-ז. כאשר הוא חל ביום ב' דוחים אותו ביום אחד (כדי למנוע חילול שבת בטקסים של יום הזיכרון לחללי צה"ל) ואז מציינים את יום העצמאות בתאריך ו' באייר.

כאשר ה' באייר חל ביום שבת או ביום ו', מקדימים את יום העצמאות ליום ה' (ג' או ד' באייר).

הסיבה שציינתי סימני שאלה ליד ה' באייר, היא כי יש הנוהגים לא לומר תחנון בתאריך ה' באייר, גם כאשר יום העצמאות נדחה או הוקדם.

יום ראשון, 21 בדצמבר 2014

כח נערה שירה

כ"ח נער"ה שיר"ה

מה פשר הסימן כ"ח נער"ה שיר"ה? (סימן שקשור לחנוכה) (תודה לעלי מרצבך על החידה)

תשובה:

תחילה מעט רקע להבנת התשובה:

1 - החדשים בלוח העברי הם בני 30 או 29 יום לסירוגין. יש שני חודשים שהם יוצאי דופן: מרחשון וכסלו. יש שלוש אפשרויות:

שנה חסרה  : מרחשון וכסלו שניהם חסרים (בני 29 יום).

שנה כסדרה: מרחשון חסר (29) וכסלו מלא (30) (שנה זו נקראת כסדרה כי בשנה זו כל החדשים הם לסירוגין).

שנה מלאה  : מרחשון וכסלו שניהם מלאים (30).

2 - ידוע הסימן א"ת ב"ש לקביעת ימי השבוע בהם יחולו החגים השונים, לפי היום בשבוע בו חל חג הפסח.

 

וכעת פתרון החידה:

מכיוון שחודש כסלו (וגם מרחשון) יכולים להיות בני 29 או 30 יום, לא ניתן לקבוע את היום בו יחול חג החנוכה. במקום זאת נמצא בספר תכלל הקדמוני ליהודי תימן הסימן הבא לקביעת חנוכה לפי ראש השנה:

כסדרה חסרה נר ערב ראש השנה

שלמה יום ראש השנה

משמעות הסימן, כאשר השנה חסרה או בסדרה (כלומר, חודש מרחשון חסר), מדליקים נר ראשון באותו יום בשבוע שבו חל ער"ה. לעומת זאת, אם השנה שלמה (מרחשון מלא), מדליקים נר ראשון באותו יום בשבוע בו חל ר"ה.

יום ראשון, 14 בדצמבר 2014

תשעה לילות - תפילת עמידה שונה

תשעה לילות - תפילת עמידה שונה

מתי וכיצד יתפללו במשך תשעה לילות, תפילת עמידה שונה בכל ערב? (תודה לרחל בורג על החידה)

תשובה:

תחילה מעט רקע להבנת התשובה: כידוע לכולנו, מתחילים לבקש גשמים ב-ז' במרחשון. אבל זה נכון רק בארץ ישראל. בחו"ל מתחילים לבקש גשמים 60 יום אחרי תקופת תשרי. (הכוונה לתקופה לפי שיטת שמואל, ולא לפי שיטת רב אדא שעליה מבוסס הלוח העברי). למעשה אין תאריך עברי קבוע לכך, וזה נע על פני חודש כסלו או תחילת טבת.

כדי שיתרחש המצב המתואר בחידה יש צורך בשילוב ביו שני תנאים:

1 - חג החנוכה מתחיל ביום חמישי. (כלומר, שנה שסימנה השא או השג)

2 - ששים לתקופה (כלומר, התחלת בקשת גשמים בחו"ל) חל ב-א' בטבת.

 

להלן תיאור התפילות בכל ימי חנוכה, ובימים שאחריה. (תשעת הימים שאליהם מתייחסת החידה ממוספרים)

 

 

תאריך

יום בשבוע

הערה

סוג תפילה

מוצ"ש

בקשת גשמים

על הניסים

יעלה ויבא

 

כ"ה בכסלו

ה

א' חנוכה

חול

 

 

 

 

כ"ו בכסלו

ו

ב' חנוכה

חול

 

 

 

1

כ"ז בכסלו

שבת

ג' חנוכה

שבת

 

 

 

2

כ"ח בכסלו

א'

ד' חנוכה

חול

 

 

3

כ"ט בכסלו

ב

ה' חנוכה

חול

 

 

 

4

ל' בכסלו

ג

ו' חנוכה

א' ר"ח

חול

 

 

5

א' בטבת

ד

ז' חנוכה

ב' ר"ח

ששים לתקופה

חול

 

6

ב' בטבת

ה

ח' חנוכה

חול

 

 

7

ג' בטבת

ו

 

חול

 

 

 

8

ד' בטבת

שבת

 

שבת

 

 

 

9

ה' בטבת

א'

 

חול

 

 

 

יום שלישי, 9 בדצמבר 2014

כלי נשק בתנך

כלי נשק בתנ"ך

כלי נשק, אמצעי לחימה ותחמושת בתנ"ך

מספר הבהרות:

1 - הכוונה לכלי נשק מודרניים בני ימינו שמופיעים בתנ"ך במשמעות קרובה או שונה לחלוטין.

2 - הכוונה לסוגים של כלי נשק ולא לשמות של כלי נשק (כגון תמ"ק עוזי, טיל חץ, צוללת תנין, סטי"ל דבורה וכו').

3 - מדובר לא רק על כלי נשק אלא גם על אמצעי לחימה וסוגי תחמושת.

תשובה:

"כְּקַשׁ נֶחְשְׁבוּ תוֹתָח וְיִשְׂחַק לְרַעַשׁ כִּידוֹן" (איוב מ"א כ"א) - (סוג כלי נשק קדום)

"כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵמָה, כֵּן נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד" (משלי כ"ו ח') - (כנראה גם סוג של כלי נשק ליידוי אבנים)

"וַיֵּשֶב בַּמִדְבָּר, וַיְהִי רֹבֶה קַשָּת" (בראשית כ"א כ') - (יורה חיצים בקשת)

"וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ" (ישעיהו נ"ד י"ב) - (אבן טובה מבריקה)

"צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה כַּדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם"  (ישעיהו כ"ב י"ח), "וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ"  (ישעיהו כ"ט ג') - (דומה למשמעות היום - עגול)

"אֶרֶץ חִטָּה וּשְעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶמֶן וּדְבָש" (דברים ח' ח')  (וכן מקומות רבים נוספים)

"וַיֹאְמרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו, עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמֹוקֵש" (שמות י' ז'), "פִּי כְסִיל מְחִתָּה לוֹ, וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ (משלי י"ח ז')  - (מכשול)

"וַיֶחֱזַק דָּוִד מִן הַפְּלִשְתִּי בַּקֶּלַע וָּבֶאֶבן" (שמואל א' י"ז נ') (בתנ"ך: רוגטקה להטלת אבנים. כיום: מטען קלע הוא סוג של מטען חבלה. ראו בויקיפדיה ערך "מטען קלע") (תודה לרפי פישר שהביא זאת לידיעתי)

יום שישי, 5 בדצמבר 2014

חידה לפרשת תולדות – עשו ואליהו

חידה לפרשת תולדות – עשו ואליהו

עשו ואליהו עשו את אותם פעולות אבל בסדר שונה. (אליהו עשה חלק מאותם פעולות פעמיים.) (תודה לעמיאל דוידסון על החידה)

תשובה:

עשו    - "ויאכל וישת ויקם וילך" (בראשית כ"ה ל"ד)

אליהו - "ויאכל וישת וישב וישכב ... ויקם ויאכל וישתה וילך בכח האכילה היא ארבעים יום וארבעים לילה" (מלכים א' י"ט ו'-ח')