יום שישי, 24 במרץ 2017

מי מופיע פעמיים בפרקי שירה ומדוע?

כידוע ישנה ברייתא שנקראת "פרקי שירה". הברייתא של פרקי שירה מכילה בתוכה קטעי שירה אותם שרות כל הבריות והטבע כולו בשבח הקב"ה. מי מופיע שם פעמיים? מדוע?

תשובה:

זרזיר

הרחבה:

הברייתא של "פרקי שירה" מחולקת לששה פרקים. כל פרק עוסק בנושא אחר.

פרק ראשון - הטבע (שמים, ארץ, מדבר שדות ימים וכו')

פרק שני     - גרמי השמים וכל מה שקשור לרוחות ולגשמים

פרק שלישי - צומח

פרק רביעי  - עופות ודגים

פרק חמישי - בהמות ובחיות

פרק שישי   - שרצים (משום מה הכלבים מסיימים את הפרק הזה, למרות שלכאורה מקומם הטבעי הוא בפרק חמישי.)

 

הזרזיר מופיע גם בפרק רביעי וגם בפרק חמישי, אבל מדובר על שני סוגי בעלי חיים שנקראים באותו שם.

 

הזרזיר שבפרק רביעי הוא ציפור שיר, קרוב משפחה של העורב, כפי שרואים מהגמרא: "רבי אליעזר אומר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו" (בבא קמא צב:), ולכן מקומו בפרק הרביעי מיד אחרי העורב. (ראו בויקיפדיה כאן וכאן).

 

לעומת זאת, הזרזיר שבפרק חמישי הוא כנראה סוג של כלב ציד (זרזיר מתנים). הוא מופיע בספר משלי "שְׁלֹשָׁה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד וְאַרְבָּעָה מֵיטִבֵי לָכֶת. לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה וְלֹא יָשׁוּב מִפְּנֵי כֹל. זַרְזִיר מָתְנַיִם אוֹ תָיִשׁ וּמֶלֶךְ אַלְקוּם עִמּו" (משלי ל' כ"ט-ל"א). מפסוק זה משמע שזרזיר מתנים הינו חיה מהירה וזה מתאים לכלב ציד. (ראו בויקיפדיה כאן שמדובר בגרייהאונד - מעל התמונה כתוב "זרזיר מתנים").

הערה:

המפרשים נחלקו לגבי זיהוי "זרזיר מתנים":

רש"י אומר "לא ידעתי מהו".

אבן עזרא מביא כמה אפשרויות: בעל חיים מהיר וקל רגלים שבעת הצורך יוכל טרפו (מתאים לכלב הציד), דבורים, נשר או תיש.

רלב"ג מפרש: "הוא כלב הדק מתנים שיוליכוהו הציידים לצוד" (בהחלט מתאים לכלב הציד.)

מצודת דוד: "הוא כלב הציידים שהוא דק במתניו כאילו חגור באזור, וירוץ קל מהר לצוד חיות בביטחון גדול ומצליח בדרכו".

בפירוש דעת מקרא מוסבר שמדובר על ציפור השיר ומביא שכך גם דעת הגר"א.

האבן עזרא על התורה כותב (ויקרא ד כ"ג): "והנשיא יקריב שעיר, והוא מטעם זרזיר מתנים או תיש כפירוש הגאון בפירוש משלי".

 

בכל אופן, ברור שבעל הברייתא של "פרקי שירה" סובר שמדובר על כלב הציד ולכן מקומו בפרק חמישי. אם אכן מדובר בסוג של כלב, מובן גם מיקומו אחרי הזאב והשועל, (למרות שהכלבים עצמם מופיעים, משום מה, בסוף פרק שישי).

 

אפשר גם לראות כאן על ההבחנה בין שני בעלי החיים, וכאן מאמר שדן בזיהוי זרזיר מתנים.