איזו מצוה ניתן לקיים רק ביום רביעי או חמישי?

1 - איזו מצוה ניתן לקיים רק ביום רביעי או חמישי?

2 - איזו ברכה ניתן לברך רק ביום רביעי? (את הברכה הזו מברכים במספר מצבים. אחד המצבים שבהם מברכים את הברכה, יכול להיות רק ביום רביעי).

תשובה:

1 - עירוב תבשילין

2 - ברכת החמה

הסבר:

1 - עירוב תבשילין עושים בערב חג, כאשר החג שצמוד לשבת מלפניה. אם החג חל ביום שישי, עושים עירוב ביום חמישי. אם החג חל בימים חמישי ושישי (ר"ה או יו"ט שני של גלויות) עושים את העירוב ביום רביעי.

2 - את ברכת החמה  מברכים כאשר השמש וכדור הארץ נמצאים במקום הזהה למקום בו היו בזמן שנבראו. מצב זה חוזר על עצמו פעם ב-28 שנה ביום רביעי. הברכה שמברכים היא "עושה מעשה בראשית". ברכה זו מברכים גם על ראיית ברק או תופעות טבע לא רגילות.

הערה: ברכת החמה מבוססת על בסיס הנחה שאורכה של שנת החמה הוא ¼365 ימים. חשבון זה הוא על פי "תקופת שמואל". (חשבון זה מקביל ללוח היוליאני שנהג בעבר בלוח הלועזי). אלא שלהלכה נקבעה "תקופת רב אדא" ולפיה בנוי הלוח שלנו כיום. (חשבון זה מקבילה ללוח הגרגוריאני שנוהג היום בלוח הלועזי). חשבון זה הוא הקרוב יותר לאורך השנה הידוע היום במדע. לפי זה, היחס בין כדור הארץ לשמש בזמן ברכת הלבנה שונה ממצבם בזמן הבריאה. בכ"ז נקבע בהלכה לברך את ברכת הלבנה לפי תקופת שמואל כי חשבון זה הוא פשוט יותר. להרחבה בנושא כאן וכאן.

 

בן שאיננו ראשון, ובכ"ז חייב בפדיון

כיצד יתכן שאשה ילדה פעם אחת ילד בריא ושלם. כעת היא יולדת פעם נוספת ומתברר שצריך לפדות אותו. (יש שתי אפשרויות, אבל בשתיהן מדובר במחלוקת ובשתיהן ההלכה שלא צריך לפדות אותו).

תשובה:

1 - הבן הראשון נולד בניתוח קיסרי ('יוצא דופן' בלשון הגמרא, כלומר הוא יצא דרך דופן הרחם).

2 - אשה גויה שילדה והתגיירה וילדה שוב לאחר שהתגיירה (או שפחה שילדה והשתחררה ואח"כ ילדה שוב).

הסבר:

1 - כפי שכתבתי בחידה הקודמת יוצא דופן אינו קדוש בבכורה, אלא שיש מחלוקת לגבי הבן שנולד אחריו. לדעת רבי שמעון, הבא אחריו קדוש בבכורה וחייב בפדיון (בכורות מז:). ההלכה כת"ק שהתינוק השני פטור (רמב"ם הלכות בִּכּוּרִים פי"א הט"ז).

2 - יש מחלוקת במשנה לגבי אשה שילדה בהיותה גויה או שפחה ואח"כ התגיירה או השתחררה וילדה שוב: "ר' יוסי הגלילי אומר בכור לכהן, שנאמר 'פטר רחם בישראל', עד שיפטרו רחם בישראל". ההלכה כת"ק שהוא פטור (רמב"ם הלכות בִּכּוּרִים פי"א הי"ד).

בן ראשון שפטור מפדיון הבן

כיצד יתכן שאשה ישראלית, יולדת את בנה הראשון לאב ישראלי, ובכ"ז לא נערך "פדיון הבן"? (שתי אפשרויות)

תשובה:

1 - הבן נולד בניתוח קיסרי ('יוצא דופן' בלשון הגמרא, כלומר הוא יצא דרך דופן הרחם).

2 - לפני שנולד התינוק הזה, האשה הייתה בהריון וההיריון הסתיים בהפלה.

הסבר:

1 - מכיוון שכתוב בתורה "פטר רחם" לומדים חז"ל שרק תינוק שיצא דרך פתח הרחם חייב בפדיון. לגבי התינוק שנולד אחריו יש מחלוקת במשנה (בכורות מז:). לדעת ת"ק גם השני פטור. לדעת רבי שמעון, השני חייב. ההלכה כת"ק שפטור (רמב"ם הלכות בִּכּוּרִים פי"א הט"ז).

2 - הנפל כבר פתח את הרחם ולכן התינוק שנולד אחריו פטור מפדיון. לא כל הפלה פוטרת מפדיון. הכלל הוא: כל נפל שאמו טמאה לידה, הבא אחריו פטור מפדיון, וכל נפל שאין אמו טמאה לידה, הבא אחריו חייב בפדיון. (רמב"ם הלכות בִּכּוּרִים פי"א הי"ד).

אדם אוכל בשר כשר וכתוצאה מכך הוא מתחייב מיתה

1 - אדם אוכל בשר חולין כשר וכתוצאה מכך הוא מתחייב מיתה (בבי"ד).

2 - אם הוא יאכל את הבשר ביום כיפור הוא לא יהיה חייב מיתה.

תשובה:

בן סורר ומורה

הסבר:

1 - בן סורר ומורה שגנב כסף מאביו, ואח"כ קנה בכסף הזה בשר ויין ואכל אותם, חייב סקילה.

2 - יש מספר הגבלות לחיובו של בן סורר ומורה בסקילה. אחת ההגבלות היא שאם האכילה הייתה אכילת מצווה או אכילת עבירה, הוא איננו נהרג (אפילו אם מדובר במצווה מדרבנן או איסור מדרבנן). וכך לשון הרמב"ם: "... והייתה אכילת מצוה אפילו מדבריהם, או אכילת עבירה אפילו מדבריהם--הרי זה פטור:  שנאמר 'איננו שומע, בקולנו' - שאינו עובר באכילה זו, אלא על קולם; יצא זה שעבר בה על דברי תורה, או שאכלה בדבר מצוה" (הלכות ממרים ז ד).