חידה לפרשת זכור ברוח פורים
מניין שהכבשים עושות "מה"?
תשובה:
בהפטרה של פרשת זכור מסופר על הציווי שהצטווה שאול להרוג את עמלק ואת כל הבהמות שלהם. שאול חמל על הבהמות ולא הרג אותם. בכ"ז, כאשר הוא נפגש עם שמואל הוא אמר לו: "הקימותי את דבר ה'". כתגובה אומר לו שמואל: "ומה קול הצאן הזה באזני" (שמואל א' ט"ו י"ג-י"ד). כלומר, אתה טוען שקיימת את דבר ה', אבל אני שומע את כל הכבשים שהשארת בחיים עושות 'מההה'.
מדוע נדחתה ברית המילה?
תינוק יהודי בריא נולד בצהרי היום אבל לא נימול ביום השמיני. מדוע?
תשובה:
תינוק שנולד בשבת בניתוח קיסרי ('יוצא דופן' בלשון הגמרא, כלומר הוא יצא דרך דופן הרחם). מילתו איננה דוחה את השבת, והוא נימול למחרת. (גם אם היום השמיני חל ביו"ט המילה נדחית).
כמו כן, תינוק שנולד מהול (וצריך הטפת דם ברית) ומי שיש לו שתי ערלות ואנדרוגינוס, מילתם איננה דוחה שבת ויו"ט.
הסבר:
כתוב בגמרא: "אמר ר' אסי, כל שאמו טמאה לידה, נימול לשמונה, וכל שאין אמו טמאה לידה, אין נימול לשמונה, שנאמר 'אשה כי תזריע וילדה זכר, וטמאה ... וביום השמיני ימול בשר ערלתו' " (שבת קל"ה:). רש"י במקום מסביר: "כגון יוצא דופן ונכרית שילדה ולמחר נתגיירה, אין בנה ממתין עד שמונה, אלא נימול מיד" (ד"ה "כל שאין אמו טמאה"). בהמשך הגמרא מובאת מחלוקת בין רב הונא ורב חייא האם מילת יוצא דופן דוחה שבת או לא, והגמרא מקשרת בין שני הנושאים. כלומר, מי שסובר שנימול לשמונה, מילתו דוחה שבת, ומי שסובר שנימול מיד, מילתו איננה דוחה שבת. (רש"י מסביר שהרי המקור להלכה שמילה דוחה שבת הוא מהפסוק 'וביום השמיני ימול' - אפילו בשבת. ולכן, מי שאינו נימול לשמונה, מילתו אינה דוחה שבת.) בהמשך הגמרא מובאת ברייתא שבה נחלקו תנאים האם מי שאמו אינה טמאה לידה, נימול מיד או לשמונה.
להלכה נחלקו הראשונים. יש הסוברים שיוצא דופן נימול לשמונה ומילתו דוחה שבת ויו"ט. יש הסוברים שאינו נימול לשמונה (אלא מיד) וכמובן שמילתו אינה דוחה שבת. ויש הסוברים שנימול לשמונה, אבל בכ"ז מילתו אינה דוחה שבת.
המנהג המקובל הוא כשיטה השלישית, וכך פסק הרמב"ם (הלכות מילה, פ"א ה"ז והי"א) והשו"ע (יו"ד סי' רס"ב הלכה ג' וסי' רס"ו הלכה י').
להרחבה בנושא ניתן לעיין בגמרא (שבת קל"ה:-קל"ו.) וכן באנציקלופדיה תלמודית, כרך כ"ג עמ' רנ"ג-רנ"ה).
גם תינוק שנולד מהול (וצריך הטפת דם ברית) ומי שיש לו שתי ערלות ואנדרוגינוס מילתם אינה דוחה את השבת (רמב"ם ושו"ע במקומות הנ"ל).
חידה לפרשת ויחי – מנין לנו שמקושיה לא מתים?
ידועה האמרה "מקושיה לא מתים". רמז לדבר מגמרא שעוסקת בנושא שנידון בפרשתנו. (הרמז הוא על דרך ההלצה.)
תשובה:
בגמרא במסכת תענית מביא ר' יצחק מימרא בשם ר' יוחנן "יעקב אבינו לא מת." (תענית ה:). מקשה על כך רב נחמן "וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברניא" (כלומר, וכי לחינם ספדו הספדנים וחנטו החונטים וקברו הקוברים?). עונה ר' יצחק "מקרא אני דורש. 'ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה', ואל תחת ישראל ...'. מקיש (משווה) הוא לזרעו, מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים" (רש"י מוסיף במקום "והאי דחנטו חנטיא, סבורים היו שמת").
אם ננתח את הדיון נראה שר' יצחק אומר בשם ר' יוחנן שיעקב אבינו לא מת. גם לאחר שמקשים עליו קושיה, הוא לא משנה את דעתו, ואומר שלמרות הקושיה יעקב אבינו לא מת כי "מקושיה לא מתים".כמה תפילות מוסף יש בחנוכה?
כמה תפילות מוסף יש בחנוכה? לעתים יש 2, לעתים 3 ולעתים 4. במה זה תלוי? (תודה ליחיאל ברונר על החידה)
תשובה:
אמנם בחג החנוכה אין מוסף, אבל תמיד בחג החנוכה יש לפחות שבת אחת (לעיתים שניים). בנוסף, יש גם ר"ח (לעיתים יומיים).
מספר תפילות המוסף תלוי בשלושה דברים:
1 - האם יש שבת אחת או שתיים?
2 - האם יש יום אחד ר"ח או יומיים?
3 - האם ר"ח ושבת מתלכדים?
יש 3 אפשרויות:
ארבע תפילות מוסף אם יש שתי שבתות ושני ימי ר"ח
שלש תפילות מוסף אם יש שבת אחת ושני ימי ר"ח (אפשרות הפוכה לא יכולה לקרות לפי סידור לוח השנה)
שתי תפילות מוסף אם יש שבת אחת ור"ח אחד, או יומיים ר"ח אבל אחד מהם חל בשבת
באופן תיאורטי היה יכול להיות גם יום אחד בלבד אם יש יום אחד ר"ח והוא חל בשבת, אבל לפי סידור הלוח זה לא אפשרי.
הטבלה שלהלן מראה את המצבים השונים:
| סימני השנה | נר ראשון | ר"ח | מתי יש מוסף |
| בח"ג; בח"ה | יום א' | יום ו' | 1 - ו' חנוכה (יום ו'): ר"ח 2 - ז' חנוכה: שבת |
| בש"ה; בש"ז; גכ"ה; גכ"ז | יום ב' | שבת + יום א' | 1 - ו' חנוכה: שבת + א' דר"ח 2 - ז' חנוכה: ב' דר"ח |
| הכ"ז | יום ד' | יום ב' + יום ג' | 1 - ד' חנוכה: שבת 2 - ו' חנוכה (יום ב'): א' דר"ח 3 - ז' חנוכה (יום ג'): ב' דר"ח |
| הח"א | יום ד' | יום ב' | 1 - ד' חנוכה: שבת 2 - ו' חנוכה (יום ב'): ר"ח |
| הש"א; הש"ג | יום ה' | יום ג' + יום ד' | 1 - ג' חנוכה: שבת 2 - ו' חנוכה (יום ג'): א' דר"ח 3 - ז' חנוכה (יום ד'): ב' דר"ח |
| זח"א; זח"ג | יום ו' | יום ד' | 1 - ב' חנוכה: שבת 2 - ו' חנוכה (יום ד'): ר"ח |
| זש"ג; זש"ה | יום ז' | יום ה' + יום ו' | 1 - א' חנוכה: שבת 2 - ו' חנוכה (יום ה'): א' דר"ח 3 - ז' חנוכה (יום ו'): ב' דר"ח 4 - ח' חנוכה: שבת |
הלל או תחנון
באיזה תאריך בשנה יש שנים שאומרים בו תחנון, ויש שנים שאומרים בו הלל?
תשובה:
1 - ג' בטבת (תודה לגלעד הרשושנים על החידה ותשובה זו)
2 - ג' באייר / ד' באייר / ה' באייר ??? / ו' באייר (תוספת שלי)
הסבר:
1 - כידוע חודש כסלו לפעמים חסר (29 יום - שנה חסרה) ולפעמים מלא (30 יום - שנה כסדרה או שלמה). כאשר החודש חסר, היום האחרון של חנוכה ('זאת חנוכה') חל בתאריך ג' בטבת ואומרים בו הלל (וכמובן לא אומרים בו תחנון). לעומת זאת, כאשר החודש מלא, 'זאת חנוכה' חל בתאריך ב' בטבת, ואז ג' בטבת הוא יום חול רגיל ואומרים בו תחנון.
2 - באופן עקרוני, יום העצמאות חל בתאריך ה' באייר, ולפי תקנת הרבנות הראשית אומרים בו הלל (ולא אומרים תחנון). אלא שבפועל זה קורה רק כאשר ה' באייר חל ביום ד'.
כידוע יש סימן (א"ת ב"ש) לקביעת המועדים לפי ימי חג הפסח. לפי הסימן האחרון (ז"ע) יום העצמאות (כלומר ה' באייר) חל באותו יום בשבוע בו חל שביעי של פסח. מכיוון שפסח לא יכול בימים בד"ו (אלא בימים א-ג-ה-ז), הרי שה' באייר יכול לחול בימים ב-ד-ו-ז. כאשר הוא חל ביום ב' דוחים אותו ביום אחד (כדי למנוע חילול שבת בטקסים של יום הזיכרון לחללי צה"ל) ואז מציינים את יום העצמאות בתאריך ו' באייר.
כאשר ה' באייר חל ביום שבת או ביום ו', מקדימים את יום העצמאות ליום ה' (ג' או ד' באייר).
הסיבה שציינתי סימני שאלה ליד ה' באייר, היא כי יש הנוהגים לא לומר תחנון בתאריך ה' באייר, גם כאשר יום העצמאות נדחה או הוקדם.כ"ח נער"ה שיר"ה
מה פשר הסימן כ"ח נער"ה שיר"ה? (סימן שקשור לחנוכה) (תודה לעלי מרצבך על החידה)
תשובה:
תחילה מעט רקע להבנת התשובה:
1 - החדשים בלוח העברי הם בני 30 או 29 יום לסירוגין. יש שני חודשים שהם יוצאי דופן: מרחשון וכסלו. יש שלוש אפשרויות:
שנה חסרה : מרחשון וכסלו שניהם חסרים (בני 29 יום).
שנה כסדרה: מרחשון חסר (29) וכסלו מלא (30) (שנה זו נקראת כסדרה כי בשנה זו כל החדשים הם לסירוגין).
שנה מלאה : מרחשון וכסלו שניהם מלאים (30).
2 - ידוע הסימן א"ת ב"ש לקביעת ימי השבוע בהם יחולו החגים השונים, לפי היום בשבוע בו חל חג הפסח.
וכעת פתרון החידה:
מכיוון שחודש כסלו (וגם מרחשון) יכולים להיות בני 29 או 30 יום, לא ניתן לקבוע את היום בו יחול חג החנוכה. במקום זאת נמצא בספר תכלל הקדמוני ליהודי תימן הסימן הבא לקביעת חנוכה לפי ראש השנה:
כסדרה חסרה נר ערב ראש השנה
שלמה יום ראש השנה
משמעות הסימן, כאשר השנה חסרה או בסדרה (כלומר, חודש מרחשון חסר), מדליקים נר ראשון באותו יום בשבוע שבו חל ער"ה. לעומת זאת, אם השנה שלמה (מרחשון מלא), מדליקים נר ראשון באותו יום בשבוע בו חל ר"ה.תשעה לילות - תפילת עמידה שונה
מתי וכיצד יתפללו במשך תשעה לילות, תפילת עמידה שונה בכל ערב? (תודה לרחל בורג על החידה)
תשובה:
תחילה מעט רקע להבנת התשובה: כידוע לכולנו, מתחילים לבקש גשמים ב-ז' במרחשון. אבל זה נכון רק בארץ ישראל. בחו"ל מתחילים לבקש גשמים 60 יום אחרי תקופת תשרי. (הכוונה לתקופה לפי שיטת שמואל, ולא לפי שיטת רב אדא שעליה מבוסס הלוח העברי). למעשה אין תאריך עברי קבוע לכך, וזה נע על פני חודש כסלו או תחילת טבת.
כדי שיתרחש המצב המתואר בחידה יש צורך בשילוב ביו שני תנאים:
1 - חג החנוכה מתחיל ביום חמישי. (כלומר, שנה שסימנה השא או השג)
2 - ששים לתקופה (כלומר, התחלת בקשת גשמים בחו"ל) חל ב-א' בטבת.
להלן תיאור התפילות בכל ימי חנוכה, ובימים שאחריה. (תשעת הימים שאליהם מתייחסת החידה ממוספרים)
|
| תאריך | יום בשבוע | הערה | סוג תפילה | מוצ"ש | בקשת גשמים | על הניסים | יעלה ויבא |
|
| כ"ה בכסלו | ה | א' חנוכה | חול |
|
| √ |
|
|
| כ"ו בכסלו | ו | ב' חנוכה | חול |
|
| √ |
|
| 1 | כ"ז בכסלו | שבת | ג' חנוכה | שבת |
|
| √ |
|
| 2 | כ"ח בכסלו | א' | ד' חנוכה | חול | √ |
| √ |
|
| 3 | כ"ט בכסלו | ב | ה' חנוכה | חול |
|
| √ |
|
| 4 | ל' בכסלו | ג | ו' חנוכה א' ר"ח | חול |
|
| √ | √ |
| 5 | א' בטבת | ד | ז' חנוכה ב' ר"ח ששים לתקופה | חול |
| √ | √ | √ |
| 6 | ב' בטבת | ה | ח' חנוכה | חול |
| √ | √ |
|
| 7 | ג' בטבת | ו |
| חול |
| √ |
|
|
| 8 | ד' בטבת | שבת |
| שבת |
| √ |
|
|
| 9 | ה' בטבת | א' |
| חול | √ | √ |
|
|
