הפרשה "הנעלמת"

הפרשה "הנעלמת" איזו פרשה קוראים לפעמים פעם אחת בשנה, לפעמים שתי פעמים, ולפעמים כלל לא קוראים אותה כל השנה? תשובה: כידוע, מחזור הקריאה בתורה אינו חופף לתחילת השנה, אלא מסתיים בשמחת תורה. משמעות הדבר היא שהפרשיות האחרונות בתורה נקראות בתחילת השנה החדשה. פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת האחרונה שלפני ראש השנה (בשנה המסתיימת), פרשת האזינו נקראת תמיד בשנה החדשה, אבל פרשת וילך נקראת לפעמים בתחילת השנה החדשה, ולפעמים היא מתחברת לפרשת ניצבים ונקראת בשבת שלפני ראש השנה. אי לכך, אם במחזור קריאה מסוים פרשת וילך נקראת לפני ר"ה, ובמחזור הבא פרשת וילך נקראת אחרי ר"ה, בשנה האמצעית לא קוראים את פרשת וילך. לעומת זאת, במקרה ההפוך, אם במחזור קריאה מסוים פרשת וילך נקראת אחרי ר"ה, ובמחזור הבא פרשת וילך נקראת לפני ר"ה, בשנה האמצעית קוראים פעמיים את פרשת וילך. ביתר המקרים קוראים פעם אחת (בתחילת השנה או בסופה). לדוגמא, בשנת תשע"ה לא קוראים כלל, בשנת תשע"ו קוראים רק בתחילתה, ואילו בשנת תשע"ז קוראים פעמיים. הרחבה נוספת למעוניינים: השו"ע נותן לכך סימן - ב"ג המלך, פת וילך (או"ח סימן תכ"ח סעיף ד'). (סימן זה מבוסס על הביטוי "פת-בג המלך" שמופיע בספר דניאל (א' ה'). המשנה ברורה במקום (ס"ק ח') מסביר שהכוונה היא שאם ר"ה (שבו ממליכים את ה') חל ביום ב' או ג', אז מחלקים ומפרידים (מלשון "פתות אותה פיתים") את פרשת וילך מפרשת ניצבים, וקוראים אותה בשבת שובה, ואת פרשת האזינו קוראים בשבת שבין יו"כ לסוכות. אבל אם ר"ה חל ביום ה' - יו"כ חל בשבת. ואם ר"ה חל בשבת - סוכות חל בשבת. בשני מקרים אלו אין שבת בין יו"כ לסוכות, ולכן פרשת האזינו נקראת בשבת שובה, ופרשת וילך מתחברת לפרשת ניצבים ונקראת לפני ר"ה. אם בשנה מסוימת ר"ה חל ביום ה' או ז', ובשנה שלאחריה, ר"ה חל ביום ב' או ג', לא קוראים כלל את פרשת וילך באותה שנה. לעומת זאת, במקרה ההפוך, אם ר"ה חל ביום ב' או ג', ובשנה שלאחריה ר"ה חל ביום ה' או ז', קוראים פעמיים את פרשת וילך. ביתר המקרים קוראים פעם אחת (בתחילת השנה או בסופה). הרחבה נוספת "למיטיבי לכת": לכל שנה יש סימן בן 3 אותיות: האות הראשונה מציינת את היום בשבוע בו חל ר"ה (ב/ג/ה/ז) האות השנייה מצינת האם השנה חסרה (מרחשון וכסלו שניהם חסרים), כסדרה (מרחשון חסר וכסלו מלא), או שלמה (שניהם מלאים) (ח/כ/ש) האות השלישית מציינת את היום בשבוע בו חל חג הפסח (א/ג/ה/ז) ישנם בסה"כ 14 סוגי לוחות (שבע פשוטות ושבע מעוברות). בשנים שסימנם גכ"ז, בש"ז קוראים פעם אחת בתחילת השנה בשנים שסימנם זש"ג, הש"ג, זש"ה, זח"ג קוראים פעם אחת בסוף השנה בשנים שסימנם הכ"ז, זח"א, הש"א, הח"א לא קוראים כלל בשנים שסימנם בש"ה, בח"ג, גכ"ה, בח"ה קוראים פעמיים