הללויה * 3

באיזה מזמור בתהילים יש 3 פעמים את המילה 'הללויה'? (תודה לאליהוא שנון על החידה).

תשובה:

מזמור קל"ה

הערות:

 - המלה 'הללויה' נמצאת בתנ"ך אך ורק במזמורי תהילים. בד"כ היא מופיעה או כמלה ראשונה במזמור או כמלה אחרונה (או כשניהם). מזמור קל"ה הוא המזמור היחיד שבו מופיעה המלה  'הללויה' גם באמצע המזמור בתחילת פסוק ג', וזאת בנוסף למלה הראשונה ולמלה האחרונה.

 - הערה שקיבלתי מרחמים שר-שלום: "אבל יש לשים לב ש'הללו יה' הראשונה  מורכבת משתי מילים נפרדות והשתיים הבאות  מחוברות".

לפי המסורה כל 'הללויה' חד מילה לבד מהפסוק הנ"ל.

בספרי תהלים המצויים אין מציינים את הנוסח לפי המסורה הנ"ל. בתהלים של דעת מקרא וכן בתנך לפי כתב יד בן אשר מובא הנוסח לפי המסורה כנ"ל.

- מכיוון שאני מפיץ גם דיוקי תפילה ברצוני להדגיש שהמלה 'הללויה' תמיד מופרדת מיתר הפסוק ע"י פסיק. כלומר, כאשר היא מופיעה בתחילת הפסוק, יש אחריה פסיק, וכאשר היא מופיעה בסוף הפסוק, יש פסיק לפניה. בנוסף, באות ה"א האחרונה יש מפיק.

חידה לפרשת בהעלותך - צמד חמד

צמד חמד בפרשה, האחד בכיוון הברז, השני בתוך הברז. (תודה לאריה פלהיימר על החידה)

תשובה:

אלדד ומידד

"וישארו שני אנשים במחנה, שם האחד אלדד ושם השני מידד (במדבר יא כו)

דד=ברז: " בן קטין עשה שנים עשר דד לכיור" (יומא פ"ג מ"י)

הגדולה שמכילה את הגדול

"הגדולה מכולם מכילה את הגדול מכולם - והוא טף."

מה פירוש המשפט? (תודה לרב יעקב ליבי על החידה)

תשובה:

פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה (176 פסוקים). בפרשה זו יש את הפרק הארוך ביותר בתורה – פרק ז שבו יש 89 פסוקים (בגימטריה פ"ט).

הערה:

חשוב להדגיש שחלוקת הפרקים בתנ"ך היא חלוקה נוצרית. החלוקה היהודית הקדומה היא החלוקה לסדרים.

אדם מפסיק לברך על ספירת העומר. מדוע?

אדם הקפיד לספור ספירת העומר בכל ערב, ובשלב מסויים הוא מפסיק לברך (לפי חלק מהדעות). מדוע?

תשובה:

קטן שהגדיל (נהיה בר-מצוה) באמצע ספירת העומר.

הערה:

כידוע, יש פוסקים שסוברים שכל ימי הספירה הם מצווה אחת, ולכן מי שלא ברך באחד הימים, לא יכול להמשיך לספור (בברכה). לשיטתם של פוסקים אלו אפשר לומר שקטן שהגדיל לא יספור בברכה (לאחר שהוא הגדיל) כי הספירה שהוא ספר עד עכשיו הייתה מדין חינוך בלבד והוא לא קיים את המצווה. כעת, לאחר שהגדיל הוא מחויב במצווה אבל אין לו רצף של חיוב.

יש פוסקים שחולקים וסוברים שכן צריך לספור בברכה, ולכן מי שזה נוגע לגביו כדאי שיבדוק את הנושא עם מורי הוראה.

בעל חיים שמופיע פעמיים ברשימת בעלי החיים הטמאים

מהו בעל החיים שמופיע פעמיים ברשימת בעלי החיים הטמאים? מדוע?

תשובה:

יש שני בעלי חיים שקרויים תנשמת.

אחד מהם הוא עוף והוא מופיע ברשימת העופות הטמאים: "וְאֶת הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת הַקָּאָת, וְאֶת הָרָחָם" (ויקרא יא, יח).

השני הוא שרץ והוא מופיע ברשימת שמונת השרצים שמטמאים את מי שנוגע בהם לאחר מותם: "וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר, וְהַצָּב לְמִינֵהוּ. וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט וְהַתִּנְשָׁמֶת" (ויקרא יא, כט-ל).

הערה:

לגבי זיהוי השרץ "תנשמת" יש מספר דעות: חולד, חפרפרת, חולדה, סלמנדרה, מרבה רגליים, שממית, זיקית וסרטן. (הרחבה בזיהוי התנשמת יש במאמרים של ד"ר משה רענן כאן כאן).

לגבי זיהוי העוף תנשמת. בפשטות מדובר על דורס הלילה הקרוי בימינו תנשמת (ראה בויקיפדיה), אולם ד"ר משה רענן מעלה אפשרות שמדובר על ועטלף חרקים כאן (בניגוד לעטלף הפירות שהוא ה"עטלף" שמוזכר בפסוק יט: "וְאֵת הַחֲסִידָה הָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְאֶת הַדּוּכִיפַת וְאֶת הָעֲטַלֵּף").

מי מופיע פעמיים בפרקי שירה ומדוע?

כידוע ישנה ברייתא שנקראת "פרקי שירה". הברייתא של פרקי שירה מכילה בתוכה קטעי שירה אותם שרות כל הבריות והטבע כולו בשבח הקב"ה. מי מופיע שם פעמיים? מדוע?

תשובה:

זרזיר

הרחבה:

הברייתא של "פרקי שירה" מחולקת לששה פרקים. כל פרק עוסק בנושא אחר.

פרק ראשון - הטבע (שמים, ארץ, מדבר שדות ימים וכו')

פרק שני     - גרמי השמים וכל מה שקשור לרוחות ולגשמים

פרק שלישי - צומח

פרק רביעי  - עופות ודגים

פרק חמישי - בהמות ובחיות

פרק שישי   - שרצים (משום מה הכלבים מסיימים את הפרק הזה, למרות שלכאורה מקומם הטבעי הוא בפרק חמישי.)

 

הזרזיר מופיע גם בפרק רביעי וגם בפרק חמישי, אבל מדובר על שני סוגי בעלי חיים שנקראים באותו שם.

 

הזרזיר שבפרק רביעי הוא ציפור שיר, קרוב משפחה של העורב, כפי שרואים מהגמרא: "רבי אליעזר אומר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו" (בבא קמא צב:), ולכן מקומו בפרק הרביעי מיד אחרי העורב. (ראו בויקיפדיה כאן וכאן).

 

לעומת זאת, הזרזיר שבפרק חמישי הוא כנראה סוג של כלב ציד (זרזיר מתנים). הוא מופיע בספר משלי "שְׁלֹשָׁה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד וְאַרְבָּעָה מֵיטִבֵי לָכֶת. לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה וְלֹא יָשׁוּב מִפְּנֵי כֹל. זַרְזִיר מָתְנַיִם אוֹ תָיִשׁ וּמֶלֶךְ אַלְקוּם עִמּו" (משלי ל' כ"ט-ל"א). מפסוק זה משמע שזרזיר מתנים הינו חיה מהירה וזה מתאים לכלב ציד. (ראו בויקיפדיה כאן שמדובר בגרייהאונד - מעל התמונה כתוב "זרזיר מתנים").

הערה:

המפרשים נחלקו לגבי זיהוי "זרזיר מתנים":

רש"י אומר "לא ידעתי מהו".

אבן עזרא מביא כמה אפשרויות: בעל חיים מהיר וקל רגלים שבעת הצורך יוכל טרפו (מתאים לכלב הציד), דבורים, נשר או תיש.

רלב"ג מפרש: "הוא כלב הדק מתנים שיוליכוהו הציידים לצוד" (בהחלט מתאים לכלב הציד.)

מצודת דוד: "הוא כלב הציידים שהוא דק במתניו כאילו חגור באזור, וירוץ קל מהר לצוד חיות בביטחון גדול ומצליח בדרכו".

בפירוש דעת מקרא מוסבר שמדובר על ציפור השיר ומביא שכך גם דעת הגר"א.

האבן עזרא על התורה כותב (ויקרא ד כ"ג): "והנשיא יקריב שעיר, והוא מטעם זרזיר מתנים או תיש כפירוש הגאון בפירוש משלי".

 

בכל אופן, ברור שבעל הברייתא של "פרקי שירה" סובר שמדובר על כלב הציד ולכן מקומו בפרק חמישי. אם אכן מדובר בסוג של כלב, מובן גם מיקומו אחרי הזאב והשועל, (למרות שהכלבים עצמם מופיעים, משום מה, בסוף פרק שישי).

 

אפשר גם לראות כאן על ההבחנה בין שני בעלי החיים, וכאן מאמר שדן בזיהוי זרזיר מתנים.

חידה לפרשת וירא

זה התחיל בהליכה אל הבלתי נודע והסתיים בהליכה אל הבלתי נודע,

בשתי פרשות, בשתי הקצוות,

ובתווך שמונה נוספים.

מוזכרים בפרקי אבות וכולם עברו בהצלחה.

תשובה:

במסכת אבות נאמר: "עשרה נשיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם" (ה' ג').

הניסיון הראשון בתחילת פרשת לך-לך "לך לך מארצך ... אל הארץ אשר אראך" (י"ב א').

הניסיון האחרון בסוף פרשת וירא "קח נא את בנך ... ולך לך אל ארץ המוריה ... על אחד ההרים אשר אמר אליך" (כ"ב ב').

בין הניסיון הראשון והניסיון האחרון יש שמונה ניסיונות נוספים.

הרחבה:

1 - לגבי הרשימה של כל הניסיונות יש מספר שיטות?

הפסוק / הניסיון	רמב"ם	ברטנורא
השלכתו לכבשן האש באור כשדים ע"י נמרוד (מדרש)	--	1
"לך לך מארצך" (י"ב א')	1	2
"ויהי רעב בארץ" (י"ב י')	2	3
"ותֻקח האשה בית פרעה" (י"ב ט"ו)	3	4
המלחמה נגד ארבעת המלכים (י"ד י"ד-ט"ו)	4	5
לקיחת הגר לאשה (ט"ז א'-ג')	5	--
ברית בין הבתרים שבו ה' הראה לו שעבוד מלכויות (ט"ו)	--	6
ברית המילה (י"ז י'-י"א)	6	7
לקיחת שרה לבית אבימלך (כ' ב')	7	8
גירוש הגר (כ"א י'-י"ד)	8	--
גירוש ישמעאל (כנ"ל)	9	9
עקידת יצחק (כ"ב)	10	10

 

2 - הרמב"ם לא מנה את השלכת אברהם לכבשן האש כי הוא לא מפורש בתורה.

3 - לפי ברטרנורא, שמונה גם את השלכתו לכבשן האש, הניסיון של ההליכה לא"י איננו הניסיון הראשון.