יום שלישי, 29 באוגוסט 2017

שני אחים האחד כהן כשר והאחר חלל

שני אחים ביולוגיים מאב ואם, האחד כהן כשר והאחר חלל. כיצד יתכן? (יש שלושה פתרונות אפשריים.)

תשובה:

1 - כהן נשא אשה והיא ילדה בן. הבן כהן כשר. הבעל גירש את אשתו ואח"כ נשא אותה מחדש (באיסור) והיא ילדה בן נוסף. הבן השני הינו חלל.

2 - ההתחלה כנ"ל. לאחר לידת הבן הראשון, האשה זינתה (ברצון או באונס). הבעל המשיך לחיות אתה (באיסור) והיא ילדה בן נוסף. הבן השני הינו חלל. (תודה לזאב נחושתן על פתרון זה).

3 – כהן שבא על אשה שזקוקה ליבום, עבר על לאו ("לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר") ולכן האשה נעשית "זונה", אבל אם היא התעברה הולד כשר. אם הוא יבוא עליה פעם נוספת, הולד יהיה חלל. (תודה ליחזקאל ברנט על פתרון זה).

הערות:

1 - בניגוד לישראל (או לוי), שמקיים מצווה אם הוא מחזיר את גרושתו, לכהן אסור להחזיר את גרושתו (כמו שאסור לו לשאת סתם גרושה). מסיבה זו חכמים תיקנו לכהן גט מיוחד (שנקרא גט מקושר) שההכנה שלו נמשכת זמן רב כדי לתת לו זמן להתחרט בינתיים. לפרטים נוספים על גט מקושר אפשר לראות כאן וכאן. אפשר גם לראות סרטונים כאן וכאן.

2 - בניגוד לאשת ישראל שנאסרת על בעלה רק אם נבעלה ברצון, אשת כהן נאסרת על בעלה גם אם נבעלה באונס.

3 - כהן שבא על אשה שאסורה לו באיסור שאינו מיוחד דווקא לכהנים והיא ילדה, הבן אינו חלל. רק כהן שבא על אשה שאסורה לו באיסור כהונה, הבן חלל. ("איזו היא חללה: זו שנולדה מאיסורי כהונה" - רמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יט הלכה א)

4 - כל אשה שנבעלה באיסור שאינו מיוחד לכהנים, נעשית זונה, בין אם נבעלה לכהן או לישראל. ("זונה האמורה בתורה היא כל שאינה בת ישראל, או בת ישראל שנבעלה לאדם שהיא אסורה להינשא לו איסור השווה בכול" - רמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יח הלכה א). כעת האיסור שלה הוא כבר איסור שמיוחד לכהנים, ולכן אם יבוא עליה כהן, הולד יהיה חלל. ("כוהן הבא על ערווה מן העריות חוץ מנידה, או על אחת מחייבי לאוין השווין בכול - עשה אותה זונה. חזר ובא עליה ביאה שנייה, נעשית חללה, וזרעו ממנה חללים. לפיכך כוהן שבא על זקוקה ליבם, ונתעברה מביאה ראשונה, הוולד כשר, לפי שאינה מאיסורי כהונה, ונעשית זונה. חזר ובא עליה ביאה שנייה  ונתעברה וילדה - היא חללה וולדה חלל, לפי שהיא מאיסורי כהונה" - רמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יט הלכה ג-ד).

יום שני, 17 ביולי 2017

שני אחים האחד ישראל והאחר לוי (או כהן??)

שני אחים ביולוגיים מאב ואם, האחד ישראל והאחר לוי (או כהן ??). כיצד יתכן?
תשובה:
מדובר על מצב שבו לוי בא על גויה והיא התעברה. בזמן שהיא הייתה מעוברת היא התגיירה ואח"כ היא ילדה בן. מכיוון שהיא התעברה כאשר היא לא הייתה יהודייה, הבן שנולד לא נחשב מבחינה הלכתית כבן של אביו הביולוגי ולכן הוא ישראל. לאחר מכן האבא נשא את הגיורת והיא ילדה בן נוסף. הבן השני מתייחס לאביו ולכן הוא לוי.
אפשרי גם שהאשה התגיירה לאחר שהבן הראשון נולד, וגם הוא התגייר.

לכאורה יכול להיות מצב דומה גם לגבי כהן, אלא שכאן יש בעיה: לכהן אסור לשאת גיורת. בד"כ בן שנולד לכהן מאשה שאסורה להינשא לכהן הוא חלל ולא נחשב כהן, אבל לגבי בן שנולד מגיורת יש מחלוקת. יש הסוברים שגם הוא חלל מהתורה, יש שסוברים שמהתורה הוא אינו חלל, אבל הוא חלל מדרבנן, ויש שסוברים שהוא אינו חלל כלל אפילו מדרבנן. לפי הדעה השלישית, הבן השני יהיה כהן. (להרחבה בנושא ניתן לעיין באנציקלופדיה תלמודית בערכים 'גיורת' 'זונה' ו'חלל').

יום ראשון, 18 ביוני 2017

הללויה * 3

באיזה מזמור בתהילים יש 3 פעמים את המילה 'הללויה'? (תודה לאליהוא שנון על החידה).

תשובה:

מזמור קל"ה

הערות:

 - המלה 'הללויה' נמצאת בתנ"ך אך ורק במזמורי תהילים. בד"כ היא מופיעה או כמלה ראשונה במזמור או כמלה אחרונה (או כשניהם). מזמור קל"ה הוא המזמור היחיד שבו מופיעה המלה  'הללויה' גם באמצע המזמור בתחילת פסוק ג', וזאת בנוסף למלה הראשונה ולמלה האחרונה.

 - הערה שקיבלתי מרחמים שר-שלום: "אבל יש לשים לב ש'הללו יה' הראשונה  מורכבת משתי מילים נפרדות והשתיים הבאות  מחוברות".

לפי המסורה כל 'הללויה' חד מילה לבד מהפסוק הנ"ל.

בספרי תהלים המצויים אין מציינים את הנוסח לפי המסורה הנ"ל. בתהלים של דעת מקרא וכן בתנך לפי כתב יד בן אשר מובא הנוסח לפי המסורה כנ"ל.

- מכיוון שאני מפיץ גם דיוקי תפילה ברצוני להדגיש שהמלה 'הללויה' תמיד מופרדת מיתר הפסוק ע"י פסיק. כלומר, כאשר היא מופיעה בתחילת הפסוק, יש אחריה פסיק, וכאשר היא מופיעה בסוף הפסוק, יש פסיק לפניה. בנוסף, באות ה"א האחרונה יש מפיק.

יום חמישי, 15 ביוני 2017

חידה לפרשת בהעלותך - צמד חמד

צמד חמד בפרשה, האחד בכיוון הברז, השני בתוך הברז. (תודה לאריה פלהיימר על החידה)

תשובה:

אלדד ומידד

"וישארו שני אנשים במחנה, שם האחד אלדד ושם השני מידד (במדבר יא כו)

דד=ברז: " בן קטין עשה שנים עשר דד לכיור" (יומא פ"ג מ"י)

יום שני, 5 ביוני 2017

הגדולה שמכילה את הגדול

"הגדולה מכולם מכילה את הגדול מכולם - והוא טף."

מה פירוש המשפט? (תודה לרב יעקב ליבי על החידה)

תשובה:

פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה (176 פסוקים). בפרשה זו יש את הפרק הארוך ביותר בתורה – פרק ז שבו יש 89 פסוקים (בגימטריה פ"ט).

הערה:

חשוב להדגיש שחלוקת הפרקים בתנ"ך היא חלוקה נוצרית. החלוקה היהודית הקדומה היא החלוקה לסדרים.

יום ראשון, 28 במאי 2017

אדם מפסיק לברך על ספירת העומר. מדוע?

אדם הקפיד לספור ספירת העומר בכל ערב, ובשלב מסויים הוא מפסיק לברך (לפי חלק מהדעות). מדוע?

תשובה:

קטן שהגדיל (נהיה בר-מצוה) באמצע ספירת העומר.

הערה:

כידוע, יש פוסקים שסוברים שכל ימי הספירה הם מצווה אחת, ולכן מי שלא ברך באחד הימים, לא יכול להמשיך לספור (בברכה). לשיטתם של פוסקים אלו אפשר לומר שקטן שהגדיל לא יספור בברכה (לאחר שהוא הגדיל) כי הספירה שהוא ספר עד עכשיו הייתה מדין חינוך בלבד והוא לא קיים את המצווה. כעת, לאחר שהגדיל הוא מחויב במצווה אבל אין לו רצף של חיוב.

יש פוסקים שחולקים וסוברים שכן צריך לספור בברכה, ולכן מי שזה נוגע לגביו כדאי שיבדוק את הנושא עם מורי הוראה.

יום שני, 24 באפריל 2017

בעל חיים שמופיע פעמיים ברשימת בעלי החיים הטמאים

מהו בעל החיים שמופיע פעמיים ברשימת בעלי החיים הטמאים? מדוע?

תשובה:

יש שני בעלי חיים שקרויים תנשמת.

אחד מהם הוא עוף והוא מופיע ברשימת העופות הטמאים: "וְאֶת הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת הַקָּאָת, וְאֶת הָרָחָם" (ויקרא יא, יח).

השני הוא שרץ והוא מופיע ברשימת שמונת השרצים שמטמאים את מי שנוגע בהם לאחר מותם: "וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר, וְהַצָּב לְמִינֵהוּ. וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט וְהַתִּנְשָׁמֶת" (ויקרא יא, כט-ל).

הערה:

לגבי זיהוי השרץ "תנשמת" יש מספר דעות: חולד, חפרפרת, חולדה, סלמנדרה, מרבה רגליים, שממית, זיקית וסרטן. (הרחבה בזיהוי התנשמת יש במאמרים של ד"ר משה רענן כאן כאן).

לגבי זיהוי העוף תנשמת. בפשטות מדובר על דורס הלילה הקרוי בימינו תנשמת (ראה בויקיפדיה), אולם ד"ר משה רענן מעלה אפשרות שמדובר על ועטלף חרקים כאן (בניגוד לעטלף הפירות שהוא ה"עטלף" שמוזכר בפסוק יט: "וְאֵת הַחֲסִידָה הָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְאֶת הַדּוּכִיפַת וְאֶת הָעֲטַלֵּף").