חידה 1
בְּרוֹב הַשָּׁנִים הִיא נִסְתֶּרֶת
גְּבֶרֶת אֱמֶת נֶעֱדֶרֶת
כְּשֶׁזָכוֹר בְּזִכְרוֹן וִירָחַיִם מַחְסֶרֶת
זוֹכָה הִיא לִהְיוֹת שׁוּב מוּזְכֶּרֶת
חידה 2
בְּרוֹב הַשָּׁנִים הִיא נִסְתֶּרֶת
יֵש בָּהּ עַמֻּדִים וְגֻלַּת הַכֹּתֶרֶת
כְּשֶׁזָכוֹר בְּזִכְרוֹן וִאֵינֶנָּה מַחְסֶרֶת
זוֹכָה הִיא לִהְיוֹת שׁוּב מוּזְכֶּרֶת
תשובה:
חידה 1
הפטרת פרשת מקץ ("וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה")
הסבר:
בְּרוֹב הַשָּׁנִים הִיא נִסְתֶּרֶת - ברוב השנים פרשת מקץ נקראת בשבת חנוכה ולכן לא קוראים את ההפטרה שלה.
גְּבֶרֶת אֱמֶת נֶעֱדֶרֶת - בהפטרת פרשת מקץ מסופר על משפט שלמה. אחת הנשים איננה דובר אמת.
כְּשֶׁזָכוֹר בְּזִכְרוֹן וִירָחַיִם מַחְסֶרֶת - פרשת מקץ לא נקראת בשבת חנוכה בשנים שסימנם זחא ו-זחג, כלומר מתקיימים שני תנאים:
1 - ראש השנה (יום זִכְרוֹן תרועה) חל בשבת (זָכוֹר את יום השבת).
2 - השנה היא "חסרה", כלומר, שני החודשים (ירחים) חשון וכסלו חסרים.
זוֹכָה הִיא לִהְיוֹת שׁוּב מוּזְכֶּרֶת - כאשר מתקיימים שני התנאים הנ"ל, פרשת מקץ לא נקראת בשבת, ואז זוכה הפטרת מקץ שיקראו אותה.
שתי הערות:
1 - המשפט " גְּבֶרֶת אֱמֶת נֶעֱדֶרֶת " לקוח משני מקורות:
א - הפיוט של ר' אברהם אבן עזרא 'צמאה נפשי'. באחד הבתים ר' אברהם מקונן על העובדה שלמרות שאנחנו דת האמת, הנוצרים והמוסלמים טוענים שהם דת האמת. הוא משתמש במשפט שלמה כאליגוריה:
רְאֵה לִגְבֶרֶת אֱמֶת
שִׁפְחָה נוֹאֶמֶת
לֹא כְּי בְנֵךְ הַמֵּת
וּבְנִי הֶחָי
ב - הפסוק "וַתְּהִי הָֽאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת" (ישעיהו נט טו) והגמרא בסנהדרין שבה ר' יהודה דורש את הפסוק הזה על התקופה לפני שהמשיח בא: "תניא, ר' יהודה אומר דור שבן דוד בא בו ... והאמת נעדרת שנאמר 'ותהי האמת נעדרת' " (סנהדרין צז.).
2 - הסיבה שרק בשני התנאים האלו פרשת מקץ לא נקראת בחנוכה היא כי כאשר ר"ה חל בשבת, גם שמחת תורה חלה בשבת, ולכן פרשת בראשית, שנקראת בשבת הבאה, חלה בתאריך המאוחר ביותר האפשרי. בנוסף, כאשר חודש חשוון חסר, זה גורם לדחייה נוספת של הפרשות בהמשך. במצב הזה פרשת וישב חלה בכ"ו בכסלו (נר שני של חנוכה) ופרשת מקץ "נדחית" מחוץ לחנוכה. (באופן עקרוני זה היה יכול לקרות גם בשנה "כסדרה", אבל לעולם אין שנה שר"ה חל בשבת והיא כסדרה).
חידה 2
הפטרת שבת שניה של חנוכה ("וַיַּעַשׂ חִירֹום")
הסבר:
ְּבְּרוֹב הַשָּׁנִים הִיא נִסְתֶּרֶת - ברוב השנים יש רק שבת אחת בחנוכה ולכן לא קוראים את הפטרת שבת שניה של חנוכה.
יֵש בָּהּ עַמֻּדִים וְגֻלַּת הַכֹּתֶרֶת - בהפטרת שבת שניה של חנוכה מוזכרים עמודים וגולות הכותרות.
כְּשֶׁזָכוֹר בְּזִכְרוֹן וִאֵינֶנָּה מַחְסֶרֶת - רק בשנים בהם היום הראשון של חנוכה חל בשבת יהיו שתי שבתות בחנוכה. המצב הזה קורה בשנים שסימנם זשג ו-זשה, כלומר מתקיימים שני תנאים:
1 - ראש השנה (יום זִכְרוֹן תרועה) חל בשבת (זָכוֹר את יום השבת).
2 - השנה היא "שלמה", כלומר, אף אחד משני החודשים חשון וכסלו איננו חסר.
זוֹכָה הִיא לִהְיוֹת שׁוּב מוּזְכֶּרֶת - כאשר מתקיימים שני התנאים הנ"ל, היום הראשון של חנוכה חל בשבת, ואז יהיו שתי שבתות בחנוכה, והפטרת שבת שניה של חנוכה זוכה שיקראו אותה.
שתי הערות:
1 - את הפטרת "וַיַּעַשׂ חִירֹום" קוראים גם בשבת פרשת ויקהל לפי מנהג האשכנזים או בפרשת פקודי לפי מנהג הספרדים.
2 - כפי שהסברתי בהערה לחידה 1, כאשר ר"ה חל בשבת וחודש חשוון חסר, פרשת וישב חלה בכ"ו בכסלו (נר שני של חנוכה). לעומת זאת, כאשר חודש חשוון מלא (שנה שלמה), פרשת וישב חלה בכ"ה בכסלו (נר ראשון של חנוכה) וממילא יש שתי שבתות בחנוכה.
