בד"כ אין בהלכה פטור מעונש בגלל "התיישנות". אדם שעבר עבירה יעמוד לדין גם אם חלפו שנים רבות מביצוע מעשה העבירה, ואם ימצא חייב הוא ייענש. אולם יש יוצא דופן אחד שבו לא יעמידו את עובר העבירה לדין לאחר פרק זמן מסוים. במה מדובר?
תשובה:
בן סורר ומורה
הסבר:
הגמרא אומרת שכל דינו של בן סורר ומורה מוגבל לתקופה מאד קצרה. מצד אחד אין אפשרות להעניש שום אדם לפני שהוא מביא שתי שערות (זהו השלב שהופך אותו למבוגר שחייב במצוות ובר-עונשין). מצד שני, דינו של בן סורר ומורה מוגבל עד שיקיף זקן התחתון (שלב בבשלות הגופנית שלו) או שלושה חודשים מבגרותו (המוקדם שבין השניים): "הקיף זקן אע"ג דלא מלו ג' חדשים מלו ג' חדשים אע"ג דלא הקיף" (סנהדרין סט.).
ומה קורה אם עשה את כל מעשיו לפני שהסתיימה התקופה ולא הוצא עדיין להורג? ובכן זה תלוי. אם עדיין לא נגמר דינו ובינתיים הסתיימה התקופה, הוא פטור מעונש ולא מעמידים אותו כלל לדין. לעומת זאת, אם כבר נגמר דינו לפני שהסתיימה התקופה, ניתן להוציא אותו להורג גם אם חלפו שנים רבות. "ברח עד שלא נגמר דינו ואחר כך הקיף זקן התחתון פטור ואם משנגמר דינו ברח ואחר כך הקיף זקן התחתון חייב." (סנהדרין עא:), וכן פסק הרמב"ם (הלכות ממרים פ"ז ה"ט), ומוסיף הסבר מדוע אם נגמר דינו הוא נהרג: "שכל מי שנגמר דינו הרי הוא כהרוג, אין לו דם".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה