מה היה שמה של אשת לוי?

מה היה שמה של אשת לוי?

תשובה:

יש דעות שונות בנושא:

1 - אותה

בפרשת פנחס כתוב: "וְשֵׁ֣ם אֵ֣שֶׁת עַמְרָ֗ם יֹוכֶ֨בֶד֙ בַּת־לֵוִ֔י אֲשֶׁ֨ר יָלְדָ֥ה אֹתָ֛הּ לְלֵוִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וַתֵּ֣לֶד לְעַמְרָ֗ם אֶֽת אַהֲרֹן֙ וְאֶת מֹשֶׁ֔ה וְאֵ֖ת מִרְיָ֥ם אֲחֹתָֽם" (במדבר כו נט)

המשפט "אשר ילדה אותה ללוי" איננו מובן. לכאורה כוונת הפסוק שאשת לוי ילדה את יוכבד ללוי. אולם אם כך יש לשאול מדוע לא כתוב "אשר ילדה אשת לוי אותה"?

כתוב בספר "פענח רזא" (רבי ימחק בן יהודה הלוי): " אשר ילדה אותה ללוי, זהו מקרא קצר שרצונו לומר יוכבד בת לוי, אשר ילדה אותה אשתו ללוי, אבל קשה אותה ל"ל, וי"מ דאיתא במדרש כי אשתו של לוי אותה שמה. (והמופת לזה שבכל הספרים המדוייקים לא נמצא מפיק ה"א במילת אות"ה, גם טעם תביר שתחת אותה להכרית המלה ממילת לוי מוכיח כן)" (פענח רזא פנחס יט-כ).

וכן מביא גם בעל "תורה תמימה"., וכן גם            בדעת זקנים לבעלי התוספות.

2 - מילכה

כך כתוב בספר היובלים (אחד מהספרים החיצוניים) (https://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/34.htm): "ויהי כאשר אבד יוסף, ויקחו בני יעקב להם נשים. שם אשת ראובן עדה, שם אשת שמעון עדיבה הכנענית, שם אשת לוי מילכה, מבנות ארם מזרע בני תרח, שם אשת יהודה בת שוע הכנענית, שם אשת יששכר חיזקה, שם אשת דן עגלה, שם אשת זבולון ניאימן, שם אשת נפתלי רזוה מארם נהרים, שם אשת גד מעכה, שם אשת אשר יונה, שם אשת יוסף אסנת המצרית, שם אשת בנימין יסכה. וישב שמעון ויקח לו אשה שניה מארם נהרים כאחיו" (ספר היובלים פרק לד, שנת 2149, כו-לג).

3 - עדינה

כך כתוב בספר הישר, פרשת וישב: "ויהי בעת ההיא בשנה ההיא שנת רדת יוסף מצרימה כאשר מכרו אותו אחיו, וילך ראובן בן יעקב תמנתה ויקח את אליורם בת עזי הכנעני לו לאישה ויבוא אליה. ותהר ותלד אליורם אשת ראובן לו את חנוך ואת פלוא ואת חצרון ואת כרמי, בנים ארבעה. ושמעון אחיו לקח את דינה אחותו לאשה ותלד לו ימואל וימין ואהד ויכין וצוחר, בנים חמישה. ואחרי כן בא שמעון אל בונה הכנענית, היא בונה אשר שבה שמעון מעיר שכם. ותהי בונה לפני דינה ותשרת אותה, ויבוא אליה שמעון ותלד לו את שאול. ויהודה הלך בעת ההיא אל עדולם, ויט עד איש עדולמי ושמו חירה. וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמה עלית בת שועה, ויקחה ויבוא אליה. ותלד עלית ליהודה ער ואונן ושלה, בנים שלושה. וילכו לוי ויששכר ארץ הקדם, ויקחו להם משם את בנות יובב בן יקטן בן עבר לנשים. וליובב בן יקטן שתי בנות, שם הגדולה עדינה ושם הקטנה ארידה. ויקח לוי את עדינה ויששכר לקח את ארידה, ויביאום ארצה כנען בית אביהם. ותלד עדינה ללוי גרשון קהת ומררי, בנים שלושה. וארידה ילדה לו ליששכר תולע ופוה ויוב ושמרון בנים ארבעה".

4 - ענת

כך מובא בפורום אוצר החכמה בשם 'ספר קושיות' (https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=16139): "שמות האימהות : שֵׁם אשת ראובן - עדה, שֵׁם אשת שמעון - יבעה, שֵׁם אשת לוי - ענת, שֵׁם אשת יהודה - בת שופי, שֵׁם אשת יששכר - עזקה, שֵׁם אשת זבולן - עזני, שֵׁם אשת דן - עגלה, שֵׁם אשת נפתלי - צרוייה, שֵׁם אשת גד - מעכה, שֵׁם אשת יוסף - אסנת, שֵׁם אשת בנימן - יסכה, אחתיה דשמשון - נישקי, שֵׁם אשת ישמעאל - גיגית, אימיה דיונה - יועם בת עזור, אימיה דדוד - נצבת בת עמיאל".

 

5 - לביאה

"ראה בקובץ מבקשי תורה, טבת תשנ"ה (עמ' ס"ט) שרצה חכ"א לחדש דשמה של אשת לוי היה לביאה וע"ש באריכות וזה דלא כהב' דעות שהובאו לעיל, וע"ע שם בקובץ הנ"ל, גליון אדר ב' תשנ"ה (עמ' רל"ה) שהאריך חכ"א עוד בזה" (פרדס יוסף החדש במדבר פרק כו פסוק נט, פרשת פינחס).

חידות על שמות של מסכתות

1 - איזו מסכת בש"ס, שמה זהה לשמו של הסדר שבו היא נמצאת?

2 - איזו מסכת בש"ס, שמה מנוגד לשמו של הסדר שבו היא נמצאת?

3 - איזו מסכת בש"ס, שמה הוא תרגום של מסכת אחרת?

תשובה:

1 - מסכת טהרות, נמצאת בסדר טהרות.

2 – מסכת חולין נמצאת בסדר קדשים.

3 - התרגום של כלאיים בתרגום אונקלוס הוא עירובין".

לדוגמא: "אֶֽת־חֻקֹּתַי֮ תִּשְׁמֹרוּ֒ בְּהֶמְתְּךָ֙ לֹא־תַרְבִּ֣יעַ כִּלְאַ֔יִם שָׂדְךָ֖ לֹא־תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֙יִם֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ" (ויקרא י ט יט), מתורגם ע"י אונקלוס: "יָת קְיָמַי תִּטְּרוּן בְּעִירָךְ לָא תַרְכֵּב עֵרוּבִין חַקְלָךְ לָא תִזְרַע עֵרוּבִין וּלְבוּשׁ עֵרוּבִין שַׁעַטְנֵזָא לָא יִסַּק עֲלָךְ.

הערות:

שתי תשובות נוספות שקיבלתי לחידה 1:

א - שלושת הבבות (בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא) היו במקור מסכת אחת ששמה "נזיקין", כשמו של הסדר בו הן נמצאות.

וכן כתב רש"ש במסכת ב"מ י. ד"ה "מותיב ר' יעקב בר אידי נזיקין", וז"ל: "דנזיקין הוא שם הסדר וגם שם המסכת הכוללת ג' הבבות, דכולהו חדא מסכת, וכמו דבסדר טהרות יש ג"כ מסכת בשם זה". בהמשך, מסכת נזיקין חולקה לשלושת הבבות.

ב - מסכת "מועד קטן", נמצאת בסדר מועד. כמובן שהשם לא ממש זהה לשם הסדר.

תשובה נוספת שקיבלתי לחידה 2:

מסכת תענית נמצאת בסדר מועד (חג, יום טוב) (תודה לעלי מרצבך).

חידות על שמות של מסכתות

1 - איזו מסכת בש"ס, שמה זהה לשמו של הסדר שבו היא נמצאת?

2 - איזו מסכת בש"ס, שמה מנוגד לשמו של הסדר שבו היא נמצאת?

3 - איזו מסכת בש"ס, שמה הוא תרגום של מסכת אחרת? (קיבלתי מחבר שביקש להישאר בעילום שם)

תשובה:

1 - מסכת טהרות, נמצאת בסדר טהרות.

2 - מסכת חולין נמצאת בסדר קדשים

3 - התרגום של כלאיים בתרגום אונקלוס הוא עירובין".

לדוגמא: "אֶֽת־חֻקֹּתַי֮ תִּשְׁמֹרוּ֒ בְּהֶמְתְּךָ֙ לֹא־תַרְבִּ֣יעַ כִּלְאַ֔יִם שָׂדְךָ֖ לֹא־תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֙יִם֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ" (ויקרא י ט יט), מתורגם ע"י אונקלוס: "יָת קְיָמַי תִּטְּרוּן בְּעִירָךְ לָא תַרְכֵּב עֵרוּבִין חַקְלָךְ לָא תִזְרַע עֵרוּבִין וּלְבוּשׁ עֵרוּבִין שַׁעַטְנֵזָא לָא יִסַּק עֲלָךְ.

הערה:

שתי תשובות נוספות שקיבלתי לחידה 1:

א - שלושת הבבות (בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא) היו במקור מסכת אחת ששמה "נזיקין", כשמו של הסדר בו הן נמצאות.

וכן כתב רש"ש במסכת ב"מ י. ד"ה "מותיב ר' יעקב בר אידי נזיקין", וז"ל: "דנזיקין הוא שם הסדר וגם שם המסכת הכוללת ג' הבבות, דכולהו חדא מסכת, וכמו דבסדר טהרות יש ג"כ מסכת בשם זה". בהמשך, מסכת נזיקין חולקה לשלושת הבבות.

ב - מסכת "מועד קטן", נמצאת בסדר מועד. כמובן שהשם לא ממש זהה לשם הסדר.

חידה לפרשת נשא

איזו מידה מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם מופיעה פעמיים בפרשת נשא?

תשובה:

מידה יא: כל דבר שהיה בכלל, ויצא מן הכלל לידון בדבר חדש, אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש (ברייתא דרבי ישמעאל).

פירוש המידה: מצווה שבד"כ יש בה פרטים מסוימים, ובאחד המקרים התורה מלמדת שיש פרט חדש, הפרטים שבד"כ קיימים אינם בתוקף אא"כ התורה כותבת אותם בפירוש. (הדברים יובנו טוב יותר לפי הדוגמאות מהפרשה).

בפרשת נשא מדובר על הקרבנות שמביא נזיר שסיים את נזירותו. אחד הקרבנות הוא איל לשלמים. באיל השלמים יש שני דברים שבהם באה לידי ביטוי מידה זו: התוספות שמביאים ביחד עם הבהמה והחלקים שמקבל הכהן.

1 - "וְסַ֣ל מַצּ֗וֹת סֹ֤לֶת חַלֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וּמִנְחָתָ֖ם וְנִסְכֵּיהֶֽם" (במדבר ו טו).

מדוע התורה צריכה לכתוב שביחד עם האיל צריך להביא גם מנחה ונסכים, הרי בכל קרבן שלמים מביאים מנחה ונסכים?

מסביר רש"י: "לְפִי שֶׁהָיוּ בִכְלָל, וְיָצְאוּ לִדּוֹן בְּדָבָר חָדָשׁ, שֶׁיִּטָּעֲנוּ לֶחֶם, הֶחֱזִירָן לִכְלָלָן, שֶׁיִּטָּעֲנוּ נְסָכִים כְּדִין עוֹלָה וּשְׁלָמִים (ספרי)". כלומר, בגלל שבאיל השלמים יש תוספת ייחודית של 40 לחמים, התורה צריכה להדגיש שמביאים גם מנחה ונסכים כמו בכל קרבן שלמים, אחרת הייתי אומר שלא מביאים.

2 - "וְהֵנִיף֩ אוֹתָ֨ם הַכֹּהֵ֥ן ׀ תְּנוּפָה֮ לִפְנֵ֣י יְהֹוָה֒ קֹ֤דֶשׁ הוּא֙ לַכֹּהֵ֔ן עַ֚ל חֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֔ה וְעַ֖ל שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֑ה" (במדבר ו כ).

מדוע התורה צריכה לציין שהכהן מקבל חזה ושוק, הרי בכל קרבן שלמים הכהן מקבל את החזה ואת השוק?

מסביר רש"י: "לְפִי שֶׁהָיוּ שַׁלְמֵי נָזִיר בִּכְלָל, וְיָצְאוּ לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ, לְהַפְרָשַׁת זְרוֹעַ, הֻצְרַךְ לְהַחֲזִירָן לִכְלָלָן לִדּוֹן אַף בְּחָזֶה וְשׁוֹק (ספרי)". כלומר, באיל השלמים יש מתנה ייחודית לכהן - זרוע בשלה. לכן התורה צריכה להדגיש שהכהן גם מקבל את החזה ואת השוק (כמו בכל שלמים).

חצי כהן וחציו ישראל

איך יתכן שאדם יהיה חציו כהן וחציו ישראל?

רמז 1:

רמז: ספר "מנחת חינוך"

רמז 2:

הסיפור מתחיל עם חציה שפחה וחציה בת חורין

 

תשובה:

1 - שפחה כנענית שייכת לשני שותפים.

2 - אחד השותפים שחרר אותה. למעשה, הוא שחרר את החצי שלו והחצי של חברו נשאר שפחה. לכן, היא חציה בת חורין וחציה שפחה.

3 - ישראל בא עליה.

4 - הולד שייוולד מביאה זו, מצד חצי הבן-חורין של אמו, הוא ישראל. מצד חצי השפחה של אמו, הוא עבד. במקרה שלנו, נולדה בת. לכן, גם היא, כמו אימה, חציה בת-חורין וחציה שפחה.

5 - כהן בא על הבת ונולד בן.

6 - הבן שנולד, מצד חצי הבן-חורין של אמו, הוא כהן. מצד חצי השפחה של אמו, הוא עבד. לכן, הוא חציו כהן וחציו עבד.

7 - האדון של סבתא שלו, שהוא גם אדון של חציו העבד, שחרר אותו. כעת, הוא חציו כהן וחציו גר (ישראל).

 

הערות:

1 - אמנם אסור לישראל לבוא על מי שהיא חציה שפחה וחציה בת חורין, אבל הוא בא עליה באיסור. או שהוא עבד עברי של האדון, ומותר לו לבוא עליה.

2- לכאורה, אפשר היה לדלג על שלבים 3+4, ולומר שכהן בא על השפחה הראשונה ונולד להם בן. אלא שלגבי השפחה הראשונה, מצד חציה הבת חורין, היא שפחה משוחררת, שדינה כמו גיורת, שפסולה לכהונה. לכן הבן שייוולד, בחציו הבן חורין יהיה חלל ולא כהן. לעומת זאת, כאשר ישראל בא על השפחה ונולדה להם בת, דין הבת כמו בת גיורת מישראל, שכשרה לכהונה.

3 - בספר "מנחת חינוך", המחבר דן במספר מצוות שקשורות לכהן, מה דינו של חציו כהן ישראל.

להלן מספר דוגמאות:

      - מצוה קלד : מנחת כהן שנשרפת ואינה נאכלת. בהלכה זו הוא מסביר כיצד את התהליך שתיארתי לעיל.

      - מצוה קסט : הבאת מצורע אל הכהן

      - מצוה שעח : ברכת כוהנים

      - מצוה שצב : לפדות בכור אדם

      - מצוה תקח : ראשית הגז

      - מצוה שפח : שמירת המקדש ע"י לויים וכוהנים

      - מצוה יח    : בכור

בנים גידלתי ורוממתי

כולנו מכירים היטב את הפסוק מתחילת ספר ישעיהו: "בנים גדלתי ורוממתי, והם פשעו בי" (ישעיהו א' ב' – הפטרת חזון).

היכן אנו מוצאים פעם נוספת "בנים גידלתי ורוממתי", אבל, בניגוד לפסוק בישעיהו, הם לא פשעו, אלא דווקא להפך, גידלו ורוממו את שם ה'?

רמז:

ספר "דברי הימים"

 

תשובה:

בני הימן המשורר שהיו בעצמם גם משוררים

הסבר:

בספר דברי הימים נמנים המשוררים בימי דוד לפי משפחותיהם. בין היתר, נמנים בני הימן: " לְהֵימָ֑ן בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ עֻ֠זִּיאֵל שְׁבוּאֵ֨ל וִֽירִימ֜וֹת חֲנַנְיָ֣ה חֲנָ֗נִי אֱלִיאָ֤תָה גִדַּ֙לְתִּי֙ וְרֹמַ֣מְתִּי עֶ֔זֶר יָשְׁבְּקָ֣שָׁה מַלּ֔וֹתִי הוֹתִ֖יר מַחֲזִיאֽוֹת׃ כָּל־אֵ֨לֶּה בָנִ֜ים לְהֵימָ֗ן חֹזֵ֥ה הַמֶּ֛לֶךְ בְּדִבְרֵ֥י הָאֱלֹהִ֖ים לְהָרִ֣ים קָ֑רֶן וַיִּתֵּ֨ן הָאֱלֹהִ֜ים לְהֵימָ֗ן בָּנִ֛ים אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר וּבָנ֥וֹת שָׁלֽוֹשׁ" (דברי הימים א כה ד-ה). בתור משוררים הם גידלו ורוממו את שם ה'. וכפי שכתוב בפסוק: "לְהָרִ֣ים קָ֑רֶן".

הערה:

"רוממתי עזר" הוא שם אחד, כפי שניתן לראות בהמשך הפרק כאשר מסופר על הגורל לחלוקת המשמרות: "לְאַרְבָּעָ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ לְרוֹמַ֣מְתִּי עָ֔זֶר בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר" (דברי הימים א כה לא).

שתי חידות לגבי אכילת תרומה

1 - כהן אינו רשאי לאכול תרומה, אבל אשתו רשאית לאכול.

יש שני מיקרים, אחד איסור זמני, ואחד איסור קבוע.

 

2 - כהן רשאי לאכול תרומה, אבל לאשתו אסור לאכול.

יש שני מיקרים. אחד מהם נתון במחלוקת. אם אשתו בת גרים - מותר לה לאכול תרומה.

 

תשובה:

1 - איסור זמני - טמא, איסור קבוע – ערל, כפי שכתוב ברמב"ם: "הֶעָרֵל וְכָל הַטְּמֵאִין אַף עַל פִּי שֶׁהֵן אֲסוּרִין לֶאֱכל בִּתְרוּמָה נְשֵׁיהֶן וְעַבְדֵיהֶן אוֹכְלִין" (רמב"ם, הלכות תרומות פרק ז' הלכה יב).

 

2 - פצוע דכא (וממזר) : "פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה הֵם וְעַבְדֵיהֶן אוֹכְלִין. וּנְשֵׁיהֶן לֹא יֹאכְלוּ. ... אִם נָשָׂא בַּת גֵּרִים הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת" (רמב"ם, הלכות תרומות פרק ז' הלכה יג).

הסבר:

מכיוון שפצוע דכא אסור לבוא בקהל, אשתו נעשית "זונה" (אישה שנבעלה ביאת איסור שלא נובע מאיסורי הכהונה) ולכן אסור לה לאכול תרומה. בת גרים מותרת להינשא לפסולים ולכן אינה נעשית זונה ומותרת בתרומה.

לכאורה נראה שכך הדין גם לגבי אשת ממזר, אבל לגבי הממזר עצמו, יש מחלוקת אם הוא רשאי לאכול תרומה. כהן הבא על אחת מן העריות, אין הולד חלל (רק כהן שנולד מאיסורי כהונה הוא חלל), וכך כתוב בשו"ע: "כהן שבא על אחת מהעריות או על יבמה לשוק ונתעברה מביאה ראשונה אין הולד חלל אבל עשאה זונה ואם חזר ובא עליה הוא או כהן אחר הולד חלל". אלא, שלמרות שהוולד אינו חלל, נחלקו הראשונים מה דינו לגבי מצוות ואיסורי הכהונה השונים. פירוט בנושא ניתן לראות באנציקלופדיה תלמודית, כרך טז עמ' לג-לד.