פז"ר קש"ב
מהו הסימן פז"ר קש"ב?
תשובה:
ר"ת של הדברים בהם חג שמיני עצרת נחשב כחג נפרד מחג הסוכות. המקור הוא בגמרא (סוכה מ"ח. ועוד)
פ' - פיס בבית המקדש היה נהוג להטיל פיס (גורל) בין 24 משמרות הכהונה על קרבנות הרגלים. בחג הסוכות לא הטילו גורל, אלא חילקו את קורבנות החג בין כל המשמרות לפי סדר מסוים. בשמיני עצרת הטילו גורל כמו ביתר הרגלים.
ז' - זמן אומרים ברכת שהחיינו כי זה חג עצמאי.
ר' - רגל יש מספר פירושים. רש"י מסביר שלא יושבים בסוכה (סוכה מ"ח.). פירוש נוסף מובא ברש"י שאין שם חג הסוכות עליו (ר"ה ד:). (תוספות במקום מסביר שכוונת רש"י לומר שבתפילת "יעלה ויבא" מזכירים שמיני עצרת ולא סוכות). הר"ח והרי"ף מסבירים ששמיני עצרת דוחה את האבלות של השלושים.
ק' - קרבן בחג הסוכות מקריבים פרים בסדר פוחת והולך, 14 כבשים ושני אלים. בשמיני עצרת פר אחד, איל אחד ושבעה כבשים.
ש' - שיר השיר שהלויים אומרים על הדוכן שונה מהשיר של חג הסוכות. בחג הסוכות אמרו מזמורים שקשורים למתנות עניים לפי הסימן הומבה"י (סוכה נ"ה.). בשמיני עצרת אומרים "למנצח על השמינית" (לפי מסכת סופרים).
ב' - ברכה רש"י מסביר שהיו מברכים את המלך זכר לחנוכת הבית בימי שלמה המלך, שנאמר "ביום השמיני שִלַּח את העם ויברכו את המלך (מלכים א' ח' ס"ו) (ר"ה ד:). ר"ת מסביר רש"י שמזכירים שמיני עצרת ביעלה ויבא ובקידוש.
בניגוד לפז"ר קש"ב שבהם שמיני עצרת נחשב לרגל נפרד, לגבי תשלומין חג שמיני עצרת נחשב כחלק מחג הסוכות. כלומר, מי שלא הביא את קורבנות הרגל של חג הסוכות, יכול להביא את הקורבנות גם בחג שמיני עצרת.
מעניין מאד
השבמחק