יום רביעי, 24 בספטמבר 2014

חידה לפרשת ניצבים - האם תורה היא זכר או נקבה?

חידה לפרשת ניצבים - האם תורה היא זכר או נקבה?
בפסוק אחד בפרשתנו כתוב "ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה" (דברים כ"ט כ').
לעומת זאת, כתוב בפסוק אחר בפרשה "לעשות את כל דברי התורה הזאת" (כ"ט כ"ח).
בפרשת כי-תבוא כתוב "גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת" (כ"ח ס"א).
האם תורה היא זכר או נקבה?
תשובה:
ובכן, כפי שאומר רש"י על הפסוק הראשון שצוטט (כ"ט כ') התשובה נעוצה בטעמים ובחלוקת הפסוק שנגזרת מהטעמים.

בפסוק הראשון הטעם במילה בספר הוא מרכה (משרת) ובמילה התורה טיפחה (מפסיק), ולכן המילים בספר התורה מחוברים וחלוקת הפסוק היא "בספר התורה | הזה". מכיוון שספר הוא זכר כתוב הזה.

בפסוק השני סדר הטעמים הפוך (טיפחה מרכה) ולכן החלוקה היא "דברי | התורה הזאת". מכיוון שתורה היא נקבה כתוב הזאת.

בפסוק בפרשת כי-תבוא הטעמים הם טיפחה מונח (משרת), כלומר, החלוקה היא "בספר | התורה הזאת", ולכן גם כאן כתוב הזאת.

נשאר רק לברר מדוע משתנה חלוקת הפסוקים.
נראה לי לומר שבפסוק הראשון מדובר על כתיבה. מכיוון שהכתיבה היא בספר, לכן בספר הוא הנושא העיקרי, והמילה התורה רק מבארת מהו הספר. מסיבה זו כתוב הזה כי ספר הוא זכר.
לעומת זאת, בפסוק השני מדובר על עשיית דברי התורה, כלומר, התורה היא הנושא העיקרי, ולכן כתוב הזאת כי התורה היא נקבה.
לפי זה, נשאר רק לברר מדוע בפרשת כי תבוא כתוב הזאת למרות שמדובר על כתיבה שהיא כאמור בספר. (ואולי כי שם מדובר על דברים שלא כתובים???)

הפרשה "הנעלמת"

איזו פרשה קוראים לפעמים פעם אחת בשנה, לפעמים שתי פעמים, ולפעמים כלל לא קוראים אותה כל השנה?
תשובה:
כידוע, מחזור הקריאה בתורה אינו חופף לתחילת השנה, אלא מסתיים בשמת תורה.  משמעות הדבר היא שהפרשיות האחרונות בתורה נקראות בתחילת השנה החדשה. פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת האחרונה שלפני ראש השנה (בשנה המסתיימת), פרשת האזינו נקראת תמיד בשנה החדשה, אבל פרשת וילך נקראת לפעמים בתחילת השנה החדשה, ולפעמים היא מתחברת לפרשת ניצבים ונקראת בשבת שלפני ראש השנה.
אי לכך, אם במחזור קריאה מסוים פרשת וילך נקראת לפני ר"ה, ובמחזור הבא פרשת וילך נקראת אחרי ר"ה, בשנה האמצעית לא קוראים את פרשת וילך. לעומת זאת, במקרה ההפוך, אם במחזור קריאה מסוים פרשת וילך נקראת אחרי ר"ה, ובמחזור הבא פרשת וילך נקראת לפני ר"ה, בשנה האמצעית קוראים פעמיים את פרשת וילך. ביתר המקרים קוראים פעם אחת (בתחילת השנה או בסופה).
לדוגמא, בשנת תשע"ה לא קוראים כלל, בשנת תשע"ו קוראים רק בתחילתה, ואילו בשנת תשע"ז קוראים פעמיים.
הרחבה:
השו"ע נותן לכך סימן - ב"ג המלך, פת וילך (או"ח סימן תכ"ח סעיף ד'). (סימן זה מבוסס על הביטוי "פת-בג המלך" שמופיע בספר דניאל (א' ה'). המשנה ברורה במקום (ס"ק ח') מסביר שהכוונה היא שאם ר"ה (שבו ממליכים את ה') חל ביום ב' או ג', אז מחלקים ומפרידים (מלשון "פתות אותה פיתים") את פרשת וילך מפרשת ניצבים, וקוראים אותה בשבת שובה, ואת פרשת האזינו קוראים בשבת שבין יו"כ לסוכות. אבל אם ר"ה חל ביום ה' - יו"כ חל בשבת. ואם ר"ה חל בשבת - סוכות חל בשבת. בשני מקרים אלו אין שבת בין יו"כ לסוכות, ולכן פרשת האזינו נקראת בשבת שובה, ופרשת וילך מתחברת לפרשת ניצבים ונקראת לפני ר"ה.
אם בשנה מסוימת ר"ה חל ביום ה' או ז', ובשנה שלאחריה, ר"ה חל ביום ב' או ג', לא קוראים כלל את פרשת וילך באותה שנה. לעומת זאת, במקרה ההפוך, אם ר"ה חל ביום ב' או ג', ובשנה שלאחריה ר"ה חל ביום ה' או ז', קוראים פעמיים את פרשת וילך. ביתר המקרים קוראים פעם אחת (בתחילת השנה או בסופה).
הרחבה נוספת למעוניינים:
לכל שנה יש סימן בן 3 אותיות:
האות הראשונה מציינת את היום בשבוע בו חל ר"ה (ב/ג/ה/ז)
האות השנייה מצינת האם השנה חסרה (מרחשון וכסלו שניהם חסרים), כסדרה (מרחשון חסר וכסלו מלא), או שלמה (שניהם מלאים) (ח/כ/ש)
האות השלישית מציינת את היום בשבוע בו חל חג הפסח (א/ג/ה/ז)
ישנם בסה"כ 14 סוגי לוחות (שבע פשוטות ושבע מעוברות).
בשנים שסימנם גכ"ז, בש"ז                             קוראים פעם אחת בתחילת השנה
בשנים שסימנם זש"ג, הש"ג, זש"ה, זח"ג       קוראים פעם אחת בסוף השנה
בשנים שסימנם הכ"ז, זח"א, הש"א, הח"א    לא קוראים כלל
בשנים שסימנם בש"ה, בח"ג, גכ"ה, בח"ה      קוראים פעמיים

יום שישי, 12 בספטמבר 2014

חידות לפרשת שופטים

חידות לפרשת שופטים
            1 - קדימון (פרומו בלעז) לשתי הפרשות הבאות
2 - שנים - כן;   שלושה - כן;   אחד - לא  /  אחד - לא;   שנים - כן;   שלושה - כן
תשובה:
1 - "כי תצא למלחמה על אויביך, וראית ..." (כ' א')
   - "כי תבא אל הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך, וירשתה וישבת בה ..." (י"ז י"ד)
שני הציטוטים כמעט זהים לפסוקי הפתיחה של פרשת כי-תצא ופרשת כי-תבוא (לגבי כי-תצא, המילה "וראית" כתובה בפסוק הבא. לגבי כי- תבוא, יש תוספת של המילה "והיה" בתחילת הפסוק, המילה "תבוא" בכתיב מלא, הניקוד של המילה "לך" שונה ויש תוספת של המילה "נחלה")
2 - "על פי שנים עדים או שלושה עדים יומת המת, לא יומת על פי עד אחד" (י"ז ו')
   -  "לא יקום עד אחד באיש... על פי שני עדים או על פי שלושה עדים יקום דבר" (י"ט ט"ו)

יום שלישי, 2 בספטמבר 2014

שמיני בריבוע

שמיני בריבוע
מתי [והיכן] קוראים שמונה פעמים את פרשת שמיני (ולעתים פרשת אחרי-מות)?
תשובה:
שמיני בשמיני אז שמונה שמיני
הסבר:
כאשר חג הפסח חל בשבת, אזי בשבת הבאה קוראים בא"י את פרשת שמיני, אולם בחו"ל זהו שמיני של פסח. בשנה זו קוראים בחו"ל שמונה פעמים את פרשת שמיני.
סדר הקריאה כך הוא:
1 - שבת פרשת צו (שבת הגדול) במנחה
2 - יום שני י' בניסן
3 - יום חמישי י"ג בניסן
4 - שבת יו"ט ראשון במנחה
5 - שבת יו"ט אחרון (שמיני של פסח) במנחה
6 - יום שני כ"ד בניסן
7 - יום חמישי כ"ז בניסן
8 - שבת פרשת שמיני בחו"ל (בא"י זהו כבר תזו"מ)

כל זה נכון לגבי שנה רגילה (שנים שסימנם הכ"ז). בשנה מעוברת, קוראים את פרשת שמיני בחודש אדר ב', ואז קוראים שמונה פעמים את פרשת אחרי-מות (שנים שסימנם גכ"ז בש"ז).
הערה: ישנו פתגם "שמיני שמונה שמינה" כלומר כאשר קוראים שמונה פעמים את פרשת שמיני זה סימן לשנה ברוכה.