כולנו מכירים היטב את הפסוק מתחילת ספר ישעיהו: "בנים גדלתי ורוממתי, והם פשעו בי" (ישעיהו א' ב' – הפטרת חזון).
היכן אנו מוצאים פעם נוספת "בנים גידלתי ורוממתי", אבל, בניגוד לפסוק בישעיהו, הם לא פשעו, אלא דווקא להפך, גידלו ורוממו את שם ה'?
רמז:
ספר "דברי הימים"
תשובה:
בני הימן המשורר שהיו בעצמם גם משוררים
הסבר:
בספר דברי הימים נמנים המשוררים בימי דוד לפי משפחותיהם. בין היתר, נמנים בני הימן: " לְהֵימָ֑ן בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ עֻ֠זִּיאֵל שְׁבוּאֵ֨ל וִֽירִימ֜וֹת חֲנַנְיָ֣ה חֲנָ֗נִי אֱלִיאָ֤תָה גִדַּ֙לְתִּי֙ וְרֹמַ֣מְתִּי עֶ֔זֶר יָשְׁבְּקָ֣שָׁה מַלּ֔וֹתִי הוֹתִ֖יר מַחֲזִיאֽוֹת׃ כָּל־אֵ֨לֶּה בָנִ֜ים לְהֵימָ֗ן חֹזֵ֥ה הַמֶּ֛לֶךְ בְּדִבְרֵ֥י הָאֱלֹהִ֖ים לְהָרִ֣ים קָ֑רֶן וַיִּתֵּ֨ן הָאֱלֹהִ֜ים לְהֵימָ֗ן בָּנִ֛ים אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר וּבָנ֥וֹת שָׁלֽוֹשׁ" (דברי הימים א כה ד-ה). בתור משוררים הם גידלו ורוממו את שם ה'. וכפי שכתוב בפסוק: "לְהָרִ֣ים קָ֑רֶן".
הערה:
"רוממתי עזר" הוא שם אחד, כפי שניתן לראות בהמשך הפרק כאשר מסופר על הגורל לחלוקת המשמרות: "לְאַרְבָּעָ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ לְרוֹמַ֣מְתִּי עָ֔זֶר בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר" (דברי הימים א כה לא).