יום רביעי, 23 בנובמבר 2016

חידה לפרשת וירא

זה התחיל בהליכה אל הבלתי נודע והסתיים בהליכה אל הבלתי נודע,

בשתי פרשות, בשתי הקצוות,

ובתווך שמונה נוספים.

מוזכרים בפרקי אבות וכולם עברו בהצלחה.

תשובה:

במסכת אבות נאמר: "עשרה נשיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם" (ה' ג').

הניסיון הראשון בתחילת פרשת לך-לך "לך לך מארצך ... אל הארץ אשר אראך" (י"ב א').

הניסיון האחרון בסוף פרשת וירא "קח נא את בנך ... ולך לך אל ארץ המוריה ... על אחד ההרים אשר אמר אליך" (כ"ב ב').

בין הניסיון הראשון והניסיון האחרון יש שמונה ניסיונות נוספים.

הרחבה:

1 - לגבי הרשימה של כל הניסיונות יש מספר שיטות?

הפסוק / הניסיון

רמב"ם

ברטנורא

השלכתו לכבשן האש באור כשדים ע"י נמרוד (מדרש)

--

1

"לך לך מארצך" (י"ב א')

1

2

"ויהי רעב בארץ" (י"ב י')

2

3

"ותֻקח האשה בית פרעה" (י"ב ט"ו)

3

4

המלחמה נגד ארבעת המלכים (י"ד י"ד-ט"ו)

4

5

לקיחת הגר לאשה (ט"ז א'-ג')

5

--

ברית בין הבתרים שבו ה' הראה לו שעבוד מלכויות (ט"ו)

--

6

ברית המילה (י"ז י'-י"א)

6

7

לקיחת שרה לבית אבימלך (כ' ב')

7

8

גירוש הגר (כ"א י'-י"ד)

8

--

גירוש ישמעאל (כנ"ל)

9

9

עקידת יצחק (כ"ב)

10

10

 

2 - הרמב"ם לא מנה את השלכת אברהם לכבשן האש כי הוא לא מפורש בתורה.

3 - לפי ברטרנורא, שמונה גם את השלכתו לכבשן האש, הניסיון של ההליכה לא"י איננו הניסיון הראשון.

יום שלישי, 30 באוגוסט 2016

שור שהיה מתכוון לחבירו

כתוב במשנה "שור שהיה מתכוון לחבירו, והכה את האשה ויצאו ילדיה ..." (בבא קמא פ"ה מ"ד).

ממשנה זו יש לכאורה קושיה על משפט מפורסם שאמר רבי אברהם אבן עזרא בפירושו לתורה.

מה המשפט שאמר אבן עזרא ומה הקושיה?

רמז:

הקושיה היא מהמילה "חבירו".

תשובה:

בפרשת משפטים כתוב: "וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת ..." (שמות כ"א ל"ה). נשאלת השאלה למי מתכוונת התורה במילה 'רעהו'. או במילים אחרות, מיהו הרֵעַ ושל מי הוא רֵעַ?

בפשטות כוונת התורה היא שבעל השור הניזק הוא רעהו של בעל השור המזיק. כלומר, שור של איש, נגח שור של רעהו.

אלא שבן זוטא (פרשן קראי שקדם לאבא עזרא) פירש שהשור הניזק הוא רעהו של השור המזיק.

אבן עזרא דוחה בחריפות את פירושו של בן זוטא. תחילה הוא מוכיח מחלקו הראשון של הפסוק ששם חייבים לפרש שהכוונה היא שור של איש, ולכן, בצורה מקבילה צריכים לפרש בחלקו השני של הפסוק שהכוונה היא שור של רעהו. טענה שניה של אבן עזרא היא שהמושג רע לא תופס לגבי בעלי חיים (אלא רק לגבי בני אדם). טענה זו הוא כותב בלשון עוקצנית כלפי בן זוטא "ואין לשור רע, רק בן זוטא לבדו".

לכאורה מהמשנה שלנו קשה על אבן עזרא, שהרי המשנה אומרת "שור שהתכוון לחבירו", כלומר שהשור השני הוא חבירו של השור הראשון.

הערה:

אפשר אולי לתרץ שיש הבדל בין 'רע' לבין 'חבר'. המלה חבר באה במשמעות של חיבור.  חבר הוא מי שיש לו קשר כלשהו עם אחרים. קשר זה יכול להיות גם בן שני שוורים. רֵע, לעומת זאת, משמש לציון ידידות רצינית יותר ומרמז על קשר עמוק יותר שלא קיים אצל השור. (תודה לגלעד הרשושנים על התירוץ).

 

יום שלישי, 28 ביוני 2016

זוגות בפיוט אחד מי יודע

בפיוט "אחד מי יודע" יש 5 זוגות שקשורים אחד לשני.

4 מתוכם מספרים עוקבים (צמודים) ואחד לא במספרים עוקבים.

2 מתוכם הם בסדר שתואם את הסדר הטבעי וההגיוני, 2 מתוכם הם בסדר הפוך מהסדר הטבעי וההגיוני, ובאחד הזוגות אין משמעות לסדר.

תשובה:

שני לוחות הברית / עשרה דיבריא          : מספרים לא עוקבים - סדר טבעי (בשני הלוחות רשומים עשרת הדברות)

שלושה אבות / ארבע אמהות                  : מספרים עוקבים      - אין משמעות לסדר

חמישה חומשי תורה / שישה סדרי משנה: מספרים עוקבים      - סדר טבעי (קודם תורה שבכתב ואח"כ תורה שבע"פ)

שמונה ימי מילה / תשעה ירחי לידה        : מספרים עוקבים      - סדר הפוך (המילה באה אחרי הלידה)

אחד עשר כוכביא / שנים עשר שיבטיא    : מספרים עוקבים      - סדר הפוך (הכוכבים מייצגים את השבטים)

יום שני, 27 ביוני 2016

פלגס

מה זה 'פלגס' ומהם הדינים שלו?

תשובה:

כבש מתום שנה ללידתו, ועד תום שלושים יום בשנתו השניה (פרה פ"א מ"ג).

 

הערות:

כאשר כתוב בתורה שצריך להקריב 'כבש' הכוונה היא עד גיל שנה. כאשר כתוב 'איל' הכוונה היא למעלה מבן שנה וחודש. מבן שנה עד שנה וחודש הריהו קרוי 'פלגס'. בשלב זה הוא כבר יצא מגדר של 'כבש' אבל עדיין אינו 'איל' ולכן אינו כשר להקרבה לא בתור 'כבש' ולא בתור 'איל'. גם מי שנדר להביא לקרבן כבש או איל, והביא פלגס, לא יצא ידי חובתו, מפני שפלגס הוא בריה בפני עצמה. לעומת זאת אפשר להקריב פלגס בתור קורבן נדבה. במקרה כזה הבעלים צריך להביא נסכים של איל (חולין כ"ג:).

'פלגס' היא מילה יוונית, שמשמעה: נער מתבגר שיצא מימי הילדות ועדיין לא בא לכלל בחרות. ויש מבארים שהמילה "פלגס" גזורה מן הלשון: פלג גס, כלומר: חצי שיעור גדלות.